טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
סימן תתיב
טעם. שנקראים הושענא.* משום שמנענעים אותם בשעה שאומרים הושענות. עטרת זקנים סימן כ"א. וע"ל סעיף תתפ"ג:
קונטרס אחרון
שנקראים הושענא.* בש"ע האריז"ל כתב וז"ל לעשות ההושענא תקח ה' בדים של ערבה ותזהר מאד שלא תחברם עם הלולב כלל כמו שעושין קצת עמי הארץ ולא תטלם בידך רק אחר שאמר הקדיש תתקבל קחם בידך אחר שכבר הונח הלולב מידך וגמרת מצותו אח"כ קחם בידך ותכה בהם ה"פ על הקרקע:
בשעה שאומרים הושענות.* בספר בוצינא דנהורא פי' הושענא מריטת לחי. היינו ישראל וואס רייסין זיך לחי עולמים*
ובספר המאור הגדול פי' בשם הרב הצדיק הקדוש מראפטשיץ זצוק"ל כל שיח תדשא ותושיע. כי אם האדם זוכה אז פועל אפי' בלא תפלה אלא מדבר דברים בעלמא בינו לחבירו ואומר האיש הזה צריך לרפואה נתרפא תיכף. וכן כל מה שאומר פועל בדברים בעלמא בלי שום תפלה. וז"ש כל שיח אפי' שיחה בעלמא כדרך ב"א יהא עושה פירות ותדשא ותושיע. ועי' ליקוטים סעי' ס"ב בהשמטה בד"ה ובספר:
ובספר זרע קודש מהרב הצדיק הקדוש הנ"ל פי' הושע נא עננים מלהמניע. שלא ימנע יתברך שמו מלענות אותנו:*
הושע נא שלש שעות וכו' ע"ד אמרם ז"ל (שבת כ"ט) אברהם אמר וכו'. יצחק אמר כמה שנין וכו' פלגא עלי ופלגא עלך וכו'. הנה אם נחלק הימים בפרוטרוט עד"ז פלגא דשינתא נשאר י"ב שעות פלגא דמיכלא ומשתייא ודבה"כ נשאר ששה שעות פלגא על הקב"ה. היינו שלש שעות*. בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר חיים קראסנער זצוק"ל:
חנון בידם מעבידים. כי בר"ה ויוה"כ אנו עובדים את השי"ת בפה ולשון. שמרבים תפלות ותחנונים. ובסוכות אנו עובדים את השי"ת בידים בלקיחת אתרוג ולולב. וזהו חנון בידם מעבידים עובדים את מלך חנון בידים. בוצינא דנהורא: