טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
סימן תשצז
טעם. שבהרבה מקומות נהגו הצבור וגם הש"ץ ליטול הלולב ולברך עליו אחר חזרת הש"ץ תפלת שחרית קודם שיברכו על ההלל. משום שעונת ק"ש היא קודם הנץ החמה. וזמן נטילת לולב היא מהנץ החמה ואילך שכל דבר שכתוב בו ביום אינו אלא מהנץ החמה ואילך וא"כ ראוי הוא לקרוא ק"ש ולהתפלל תחלה ואח"כ יטול לולב שהרי הגיע זמנו. אבל אם הצבור מתעכבים בזמירות וכבר הנץ החמה. יכול ליטול הלולב ולברך עליו אחר שהגיע זמנו ולהיות מן המקדמין* סדה"י: