טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
סימן תשפד
טעם. שסוכה ונויה אסורין כל שבעה.* משום דכשם שחל שם שמים על הקדשים ולכך הם אסורים בהנאה כך חל ש"ש על הסוכה שנאמר חג הסוכות שבעת ימים לה' מה חג דהיינו חגיגה לה' אף סוכה לה'. מס' סוכה דף ט':
ואם התנה על אוכלים ומשקים שתולין בסובה כדי לנאותה ואמר איני בודל מהן כל בין השמשות הרי זה מסתפק מהם בכל עת שירצה. או"ח סי' תרל"ח סעי' ב'. אבל בנויין שנותנים בדפנות כגון סדינים המצויירי' יש להקל להסירן מן הסוכה בכל עת שירצה ואפי' לא התנה עליהם מעיו"ט. והטעם. דכיון דמנהג העולם להסירן מהסוכה מחמת חשש גנבים או בפני הגשמים א"כ כל אדם שתולה דברים חשובים בסוכה לנוי ודאי אין דעתו אלא ע"ד המנהג ע"כ לא אתקצו כלל ואפי' לא התנו. ט"ז שם סק"ח: