אור ברסלב
טעמי המנהגים סימן תשנו

טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג

סימן תשנו

סימן תשנה

טעם. שאין אומרים או"א רצה במנוחתינו כשחל בשבת. דכיון שהוא יום עינוי אין לנו רצון כ"כ במנוחתינו.* לבוש סי' תרי"ט:

קונטרס אחרון
רצה במנוחתינו. בספר אשל אברהם סי' תרכ"ב כ' לפי מה שנוהגים בשבת קודש לומר בערבית וינוחו בה. ובשחרית בו ובמנחה בם. נראה שכן ראוי לומר גם ביו"כ שבשבת קודש ואין ראי' ממה שנדפס סתם בו כיון שהדפיסו בשוה לערבית ולשחרית ומנחה.
ובספר שאגת אריה להרב הה"ג מו"ה אברהם אריה אבד"ק מוינעשט נ"י בהשמטות כ' בשם הרב הצ' הקדוש מוהר"ר ישראל מרוזין זצוק"ל כוונת סיום הברכה בתפלת של יוה"כ בא"י מלך מוחל וסולח לעונותינו כו' עפ"י משל לאב שיש לו בן יחיד החביב לו מאד ויש לו תענוג גדול כשמשתעשע עמו וע"כ כשיש בידו תפוח נאה נותנו לבנו וכשהוא רוצה לקבלו האב משיב ידו ואינו נותן לו. ואח"כ שוב האב מושיט ידו ליתן לו וחוזר ומשיב ידו וככה עושה כמה פעמים כדי להשתעשע עמו ולהתענג מזה. והנה אין תענוג מזה רק להאב אבל הבן יש לו צער כי הוא משתוקק ליטול התפוח ולאכלו. וכשהבן הוא חכם עד מהרה יעשה ברכה על התפוח ואז יהא האב מוכרח ליתן לו התפוח למען לא יהי' ברכה לבטלה. כמו כן אנחנו מברכים ביוה"כ ברכה שנכלל בה כל עניני סליחה ומחילה כדי שהשי"ת יהי' מוכרח לעשות כן משום חשש ברכה לבטלה.

תוכן העניינים

טעמי המנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה