טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
סימן תקצח
טעם. שנוהגין להתענות שני וחמישי ושני* אחר הפסח וכן אחר חג הסוכות שחוששין שמא מתוך משתה ושמחה באו לידי עבירה אבל בעצרת דאינו אלא יום אחד אין חוששין. מ"א סי' תצ"ב ס"ק א' ועי' תוס' קדושין דף פ"א ד"ה סקבא.
וטעם. שאין מתענין אותם בחודש ניסן ותשרי. בניסן אין מתענין אותם כיון שיצא להם רובו של חודש בקדושה ע"כ נוהגין קדושה ויו"ט בכל החודש שאין מתענין בו חוץ מן הבכורות שמתענין בע"פ זכר לנס שמתו בכורי מצרים ובכורי ישראל ניצולו. ובתשרי אין מתענין בסופו לפי שהוא מרובה במועדות לכך מתענין אח"כ. לבוש סי' תצ"ב ועי' ב"י שם ועי' לעיל סעי' תס"ז. ואם יש מילה או חתונה באותו שבת נוהגין לברכו במנחה משום מהיות טוב אל תקרי רע מ"א שם סק"ג. ובשבת שמברכין ר"ח אין להזכיר התענית שנאמר ביום טובה הי' בטוב מכ"ש בשבת והוא ר"ח. מהרי"ל: