טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
סימן תצו
טעם. שבע"פ אסור לעשות מלאכה מחצות ולמעלה. כדי שלא יהא טרוד במלאכה וישכח ביעור חמצו ושחיטת הפסח ותקון מצה לצורך הלילה דמצוה לטרוח מבעוד יום כדי להסב מהר. רש"י פסחים דף נ' ע"א:
קונטרס אחרון
מחצות ואילך. להסתפר וכן לקצוץ הצפרנים צריכין קודם חצות ואם שכח יכול לקצוץ צפרניו גם לאחר חצות אבל להסתפר אסור. עי' חק יעקב סי' תס"ח סק"ד:
ותקון מצה. אמר מהרי"ל שצריך לומר בפה לשם מצת מצוה אנו עושין הן באפיית מצה של מצוה הן בשאיבת המים הן בנתינת המים לתוך הקמח:
עוד כתב מצוה לכל אדם שיעסוק בעצמו במצות וכן נהג האשר"י שעמד ועשאם בגופו משום שנאמר צרורות בשמלותם על שכמם והלא סוסים וחמורים הרבה הי' להם. אלא שחביבה היתה המצוה עליהם. ועוד טעם. דכל מצוה יעשה בעל הבית בעצמו כדאשכחן בפ' כל כתבי גבי אמוראים חד חריך רישא לשבתא וחד מלח שיבוטא. ועוד דמצה מתקרי לחם עוני ודרכו של עני הוא מסיק ואשתו לשה:
ובספר שפתי קדושים (תשא) כתב בשם הצדיק המפורסם מוהר"מ מליסק זצוק"ל. טעם סמיכות פ' אלהי מסכה לא תעשה לך לפ' את חג המצות תשמור. דהנה מנהג המון עם בשעת אפיית המצות לכעוס מאוד על העוזרים שאינם מהירין וזריזין ומורים היתר לכעס הזה באמרם שהוא צורך מצוה. לזה בא הפ' לומר אלהי מסכה. היינו הכועס כעובד ע"ז לא תעשה לך. ואעפ"כ את חג המצות תשמור.
כתב בספר דרך פקודיך וז"ל בעסק האפי' הנה חכמי האמת הגידו אשר שיעור חימוץ הוא ערך י"ז מנוטין כשתעמוד העיסה בלא עסק כשיעור הזה אבל תדע ששהיות מצטרפות וגם השיעור הזה הוא דוקא בבית שאין בו אש ולא נתחמם וגם כשהעיסה לא נתחממה מהעסק שעסקו בה בידים. אבל בבית שיש בו אש וכיוצא או שכבר עסקו בהעיסה אזי כרגע באפשר תקבל משהו חימוץ.* ע"כ כל החומרות שעושין המדקדקים אינם ממילי דחסידי רק מן הדין והמבזים והמלעיגים ודוברים עתק באמרם לא היתה כזאת בימי אבותינו עתידין ליתן את הדין והמדקדק בשמירה ישמרהו מכל צרה*:
ובספר אגרא דכלה כתב על מה שאמר אאע"ה לושי ועשי עגות. וכי לא ידעה שרה אמנו האיך לעשות עגות לא הל"ל רק ועשי עגות. רק מחמת שפסח הי' אמר לה לושי ותיכף עשי עגות שלא תעמוד העיסה בלא עסק כי תתחמץ ועי' ליקוטים סעי' קפ"ג: כתב שם והנה מצה הגם שרוב הפוסקים פסקו דדי השימור משעת טחינה. הרב הגדול הפר"ח. הביא ראיות עצומות דלמצה בלילה הראשונה אינו יוצא רק משעת קצירה. לכן בעל נפש יזהר בזה והמדקדקים במעשיהם אינם אוכלים שום מצה אחרת בכל ימות החג רק המשומרת משעת קצירה. וראיתי ושמעתי כמה מתחכמים שוחקים ומלעיגים על המנהג הכשר הלזה. ולדעתי המה כמקצצים רגלי המביאים דורונות למלך ודבר גדול דיבר מר"ן האריז"ל כל הנזהר ממשהו חמץ בפסח נשמר מחטא כל ימות השנה*ע"כ המחמיר בדבר ביותר שלא לאכול כל ימות החג רק מצה משומרת משעת קצירה אשרי חלקו ותבוא עליו ברכה*:
עוד שם המחבבין מצות בוראם נוהגין לנשק המצה והמרור והארבע כוסות להורות חשקם ותשוקתם בדביקות לעשות רצון קונם בדביקות רוחא ברוחא כי חיות הנה המצות עבור שנשפע אליהם רצון אלקי אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות את כל החוקים האלה ומה גם עתה בלילה הזה שהוציאנו השי"ת מתחת עבדות העכו"ם ואלקי נכר הארץ להיות עבדים לו לעבוד עבודתו.