טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
סימן תעז
טעם. שאסור להגעיל שום כלי בן יומו אפי' קודם שעה ה'. (וגם יש במים ס'. מהרי"ל. ועי' באר היטב סי' תנ"ב ס"ק י"ד). משום גזירה דכלי של איסור דלא מהני לי' הגעלה כ"ז שהוא ב"י שחוזר ובולע ממי הגעלה דלא שייך בו נ"ט בנ"ט.*מ"א סי' תנ"ט סק"ט:
קונטרס אחרון
לשפוך עליהם בזריזות. ועי' חק יעקב סי' תנ"א ס"ק נ"ה דכתב בשם מהרי"ו דשלחנות אין די בעירוי כיון שלפעמים משימין עליו פשטיד"א רק יכשירם ע"י אבן מלובן ועירוי ע"ש:
כתב מהרי"ל דאף לאחר הגעלה לא ישתמש עליהם דבר חם אלא ע"י הפסק סמרטוטין. ויש ליזהר אפי' אם מגעיל קודם שעה חמישית שלא יניחו המים מרתיחתן כל זמן שמגעיל. (רמ"א סי' תנ"ב סעי' א'). וצריך שיגעיל היורה שמגעילים בה תחלה אף במגעיל קודם שעה ה' והכלי אינו ב"י. עי' חק יעקב שם סק"א. והיינו למלאות אותו מים על כל גדותיו וכשמעלה בבישולו הרותחין יכניס אל תוכו אבן רותח מלובן באש (דצוננת מצנן המים. מ"א) כדי שיעברו הרותחין ויזבו מעל שפתיו. (מהרי"ל).* ועי' ט"ז שם ס"ק י"א דראוי שיש להגעיל היורה בסוף ג"כ. ומחצית השקל שם סק"ה כתב דהיינו כשרוצה להשתמש ביורה בפסח אבל משום הכלי שמגעילין בתוכו א"צ הגעלה כלל אם מגעילם קודם שעה ה' ע"ש:*
אם יש לו כלים גדולים שאין יכול להכניסם בפעם אחת תוך מי הגעלה יתחוב כל מה שיכניס בפעם אחת ויחזור ויתחוב בצד השני ויזהר מאד לצמצם לתחוב בשנית עד מקום שהכניס בראשונה כל מה דאפשר. ואם א"א לו לצמצם, אז יותר טוב להכניסו שנית ממה שישאר שם מקצת כלי בלא הגעלה דהך הכנסה שנייה דאוסרים שמא יחזור הצד הנגעל כבר ויבלע מי הגעלה האסורים חומרא בעלמא היא. (מהרי"ל). וכלים שיש להם ידות צריך להגעיל ידותיהן כמותן ויכול להגעילו ע"י עירוי שמערה עליהן. סי' תנ"א סעי' י"ב ורמ"א שם:
ולא יניח כלים הרבה לתוך כלי ויגעילם יחד אם נוגעים זה בזה דבמקום נגיעתן לא סלקי הרתיחה. ט"ז סי' תנ"ב סק"ט. ולענין כמה ישהה הכלי ביורה כתב הפר"ח שם בשם הטור והמרדכי והגמי"י שהעולם נהגו להכניס ולהוציא מיד ויראה דמנהגן של ישראל תורה היא ע"ש. ובספר מטה משה אות תקמ"ו כתב אך זאת תהי' לכם למשמרת שלא יכניס הכלי לתוך מי הגעלה פעמים. וגם לא יגלגלם לסבבם תוך המים.
נוהגים שלא להשתמש בפסח בקדירה שבישלו בה בצים בקליפתן מחשש ספיקא שמא היו הבצים אצל קמח מה' מיני דגן. וסגנון קמח ליפול למטה. וממילא בולעה הקדירה בסוף הערוי בסגנון שאיננו גדר משהו. אך לחזור ולבשל בהקדירה ביצים מקילים כי עכ"פ אל הבצים אין חשש בלע רק משהו. ובודאי יש בביצה ס' נגד כל שהוא קמח. וגם על פי הרוב ס' פעמים ס' ובחשש משהו קיל. ולא פלוג בזה בהמנהג כי שארי פירות יש חשש שנדבק בהם מהקמח ממש או שאין הם ס'. אשל אברהם סי' תמ"ז. ובסי' תנ"ב כתב התרתי להכשיר כלים לפסח בקדירה שבשלו בה יין צמוקים. וכן מותר להגעיל בכלי שבשלו בה ביצים:
תיבה שיש בה כמה דפין קבועין בתוכה ונקרא (אלמיר) יש להגעיל הדפין מלמטה למעלה. והטעם. דאם יגעיל מקודם למעלה יזוב המים למטה ולא יוכל להגעיל אח"כ למטה שיצטננו מי הגעלה ע"י המים שזבו מלמעלה ומה שהולך אחר ההכשר מים מלמעלה למטה כשמגעיל למטה מקודם אין חשש. א"ח סי' תנ"א בשם שו"ת דברי שאול ויוסף דעת סי' ד' ובשם ספר שדי חמד:
שן תותבת עשוי מכסף או מעצם ואוכל בו חמץ, כתב בספר שדי חמד באסיפת דינים מערכת חומ"צ סי' ד' אות כ"ד בשס ס' בית היוצר דסגי בשיפשוף בעלמא בלא הגעלה כמו שעושה בשן הטבעי ע"ש: