אור ברסלב
טעמי המנהגים סימן תעג

טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג

סימן תעג

סימן תעב

טעם. למנהג שהרב דורש בשבת הגדול ובשבת תשובה. משום שבעת שהוציאנו ממצרים הי' משה דורש לפני בני ישראל בשבת שלפני פסח הלכות הפסח כדאיתא במדרש. וגם איתא בשעה שהחכם יושב ודורש הקב"ה מכפר עונותיהם של ישראל וע"כ דורשין בשבת תשובה.* בני יששכר:

קונטרס אחרון
להורות חוקי אלהים ואת תורותיו. בספר חוי"י (ראה) כתב וז"ל בענין שמיעת תורה ומוסר מפי חכם יש בישראל ג' כתות חרש שוטה וקטן. כי יש הולכין לבהכ"נ בשעת שהחכם דורש מפני הבושה וכיוצא בו מאיזה טעם לפגם אבל אין הלב שומע שיכנוס בלבו. זהו נקרא חרש שאינו שומע. כת ב' שנכנס בלבו בעת שמעו מפי החכם ואחר שיצא מפתח ביהכ"נ אז לפתח חטאת רובץ שבא היצה"ר בטענות ואמר דייך בשמיעה ולא לעשות עתה שאתה טרוד בעסקך וכיוצא בזה. ובאמת צריך לשמוע ולעשות כמ"ש קחו עמכם דברים ושובו אל ה' משא"כ בשמוע ואינו עושה נקרא שוטה המאבד מה שנותנין לו. ויש כת ג' שאינו נכנס כלל לביהכ"נ כשנודע לו שיש משמיע תורה ומוסר כמו בריחת שד מן ויהי נועם וזה נקרא קטן שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית לדברי ב"ה וא"כ פטור מלהתראות בעזרה:
וזהו ואל תאמר דבר שאפשר לשמוע שסופו להשמע. כי עצת היצה"ר הוא כשרואה החימום לעבודת ה' ולתורתו אז עצתו רק לדחותו מהחימום שעוד חזון למועד אחר שיניח מעסקיו אלא צריך לאחוז דברי התורה מיד בשומעו:

ולהכניס יראת שמים בלבבם. והנה מה שאמז"ל בשעה שהחכם יוש"ב ודורש הקב"ה מכפר לעונותיהם של ישראל מה שייכות יש להדרש כפרת עונות. ועוד למה אמר בשעה שהחכם יושב ודורש. ולא אמר בשעה שהחכם דורש. רק הכוונה כשהחכם יש לו ישוב הדעת בדרשתו ודורש לש"ש לעורר את ישראל לתשובה. אזי בודאי בהתעוררת זה ישראל מהרהרים בתשובה כי דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב אזי בודאי הקב"ה מכפר לעונותיהם של ישראל. שמעתי מאבי מורי ז"ל:

תוכן העניינים

טעמי המנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה