אור ברסלב
טעמי המנהגים סימן תנד

טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג

סימן תנד

סימן תנג

טעם. שאין מקדשין הלבנה בשבת או ביו"ט. משום כשם שיש תחומין למטה כך יש תחומין למעלה ואין להקביל פני השכינה בי"ט או בשבת חוץ לתחום. עיין ט"ז סי' תכ"ו סעיף א'. ועי' ברכי יוסף שם סעי' ז' בשם הרב כנה"ג דאם לא קדש עד ט"ו ויום ט"ו הוא שבת או יו"ט יכול לקדש ע"כ. ועי' בשו"ת השיב משה חאו"ח סי"ד שכ' דבשעת הדחק מותר לקדשה בליל ט"ז בשם ומלכות:*

קונטרס אחרון
בליל ט"ז בשם ומלכות. ובספר דרך פקודיך כתב וז"ל אמרו לי מגידי אמת בשם אדמו"ר הרב מוהר"ר יעקב יצחק זצוק"ל באם לא נראית הלבנה בזמנה עד אחר אותו הזמן יאמר המימרא בגמרא מאי מברך אמר רב יהודה ברוך אתה י"י אמ"ה אשר במאמרו וכו'* ול"נ לומר בריך רחמנא מרי' מלכא דעלמא אשר במאמרו וכו' וכן אני נוהג בכל ספק ברכות עיי"ש וע"ל בהשמטה לסעי' רי"א בד"ה ובספר א"א:
בספר נצר חסד פ"ד כתב וז"ל יש צדיקים וחסידים שמחשבין מר"ח שכן מוכח לשון כל הראשונים שסתמו דבריהם ולא הזכירו מולד כלל בדבריה' וקבלה ביד רב חמאי גאון ורב שרירא ורב האי כמובא בדבריהם שאין הלבנה עליונה נפגמת אלא עד עבור ששה עשר מחדש. ואפי' הלבנה הזאת אינו ניכר פרידתה ופגימתה להדיא אלא עד עבור ששה עשר מחדש ואנו מברכין על הנאת אורה וכל שאין ניכר החסרון להדיא יכולין לקדש וכן עשה מעשה הגאון מוהר"ר אברהם יהושע העשיל מאפטא אף שמימי לא עשיתי כך אבל לא הייתי מקנתר למי שיעשה כך כי כן מוכח פשטות הסוגיא וכל דברי הראשונים. ועוד שענין כזה אמירות ברכה בדרך שבח אינו איסור משום ברכה שאינה צריכה ואין בה לא תשא ע"ש:
ובספר מנחת פתים סי' תכ"ו העיד שראה בכתבי הרב מו"ה שמעריל ז"ל בעהמ"ח עיון תפלה שבבראדי נעשה מעשה לברך בליל שיתסר בפני הגאון מו"ה מאיר אב"ד דשם:
ובספר בני יששכר כתב לולא דמיסתפינא מרבותי הייתי אומר. דזמן ברכת הלבנה בחידושה תלוי בקביעות ר"ח שלנו ורשאין לברך עליו עד חציו של חדש. עפ"י קביעותינו. הן מלא הן חסר. כיון שהשי"ת מסר זאת בידינו ואומר למלאכים אני ואתם נשאל לב"ד של מטה אימתי נקבע ר"ח. אבל מיסתפינא לפסוק כן להלכה מה שלא פסקו כן הראשונים ואחרונים ציינתי כ"ז למשמרת:

ברוב עם הדרת מלך. ובספר ארחות חיים סימן תכ"ו אות י"ד כתב בשם כתבי הדע"ק דאם אין רק ב' ימים זמן לקדש הלבנה מותר לקדש בליל שבת. אבל אם יש ג' ימים יש להמתין ע"ש:
ובשנת תרס"ה לא נראה הלבנה עד סוכות שחל בשבת וקידשו אותה הציבור פה לבוב בליל א' אחר התפלה כי לא היה צלול קודם. והרבה אנשים קידשו אותה בליל ב' בשם ומלכות כי לא עבר עדיין מהמולד זמן חצי כ"ט י"ב תשצ"ג. היינו י"ד מעל"ע וי"ח שעות שצ"ו חלקים וחצי. כי המולד הי' בש"ק בבוקר לערך שעה ה' ויום א' דר"ה הי' ביום ש"ק. והי' עוד זמן עד אור ליום א' ב' דסוכות עד אחר שעה י"א בלילה:
כתב בספר תולדות אהרן (תולדות) כשיבא משיח צדקינו יהא הלבנה תמיד במילואה. ויהא בסוף חודש שמחה יותר מתחילת חודש. שחצי הראשון של חודש הי' תמיד במלואו משא"כ בסוף חודש:

תוכן העניינים

טעמי המנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה