אור ברסלב
טעמי המנהגים סימן שנא

טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג

סימן שנא

סימן שנ

טעם. שאומרים אב הרחמים בשבת שמברכין ר"ח אייר ור"ח סיון. לפי' שאז היו צרות קשות לאחינו בני ישראל וכמה קהלות קודש נחרבו בעוה"ר בשנת תתנ"ו לאלף ה'.* (ואפי' יש שם מילה או חתונה אומרים א"ה פ"מ סי' רפ"ד ס"ק ח'). מחצית השקל שם:

קונטרס אחרון
כל ימי הייתי מצטער. ואית גרסינן בגמרא אמרו לו תלמידיו רבינו ע"כ ותו לא. ופי' בס' תשואות חן בשם דודו הרב רבי ליב פאליק ע"פ מה שכתב האריז"ל שהשם תכ"ה משם ע"ב הוא מסוגל להריגת השונא ובשם זה הכה משה את המצרי ולזה כאשר אמר משה לרשע למה תכ"ה רעיך השיב לו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי ע"ש. והנה ר"ע הי' מאריך באחד ואמרו לו תלמידיו ע"כ ותו לא למה אתה מאריך באחד מוטב אמור עוד ואהבת את" ה" אלהיך" ותכוון בסופי תיבות של את ה' אלהיך שם תכ"ה ותהרוג בזה את השונא ותנצל והשיב להם כל ימי הייתי מצטער ע"ז וגו':
ובספר מדרש אליהו דרוש ב' פי' בשם גדול א' הפסוק והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש עפ"י מאמרם ז"ל שכל ימיו של ר' עקיבא היה מתאוה למות באחד כמו שאמר לתלמידיו כל ימי הייתי מצטער על זה עכשיו שבא לידי לא אקיימנו באופן שיצתה נפשו באחד. ולזה אמר והוא באחד שרבי עקיבא נתאוה למות בא' ומי ישיבנו מלעשות כן מאחר שנפשו של ר"ע רצה כך ויעשה לו הקב"ה תאותו כי הוא רצון יראיו יעשה:
ובספר ברית אברם (נח) כתב עש"ה ל"ך תיב"ת עצי גופר. ס"ת למפרע שם תכ"ה להרוג את המזיקין בשם שהרג משה את המצרי. וזש"כ תיבת לך שנראה לכאורה כמיותר כיון דכתיב אח"כ ובאת אל התיבה כו'. אלא כדי לרמז על שם הנ"ל. מש"ז אמר בלשון לך שג"כ פירושו בשבילך שלא יהרגוך רשעים. וז"ש התרגום ואגין ה' במימרי"ה. דהיינו במה שאמר השם הנ"ל.
ובספר אגרא דכלא (בראשית) כתב דהשם הקדוש כה"ת סגולתו להנצל מכל אויב ואורב והוא חילוף שם שד"י באותיות של אחריו ונרמז זה בתוך קללת הנחש ואיבה" אשית" בינך" ס"ת שם הקדוש הזה להינצל מכל המקטריגים והמזיקין מסטרא דנחש הקדמוני. והוא בס"ת הפסוק כי לא עזבת" דורשיך" ה" ובר"ת "כל "הנשמה "תהלל. והשם הזה מסוגל להריון ושלא תפיל אשה פרי בטנה ונרמז בס"ת הנך" הרה" וילדת" בן.
ובספר מגלה עמוקות פ' שמות כתב דכל המכוון בשם זה ניצל מאדם רע כל אותו היום. ולכן סדרו לי' בסוף סידורא דקדושה כי לא עזבת" דורשיך" ה" ויבטחו בך יודעי שמך כי ע"ז השם מדבר. והוא סוד הת"ך ששלחה אסתר למרדכי שהוא צדיק שכל דברי המלכות נחתכין על פיו להמית אדם רע בליעל שהוא המן הצר הצורר את היהודים. וכן בזה הפסוק ויבטחו בך "יודעי "שמך "כי ר"ת יכ"ש והוא סוד מופלא בריך רחמנא שבשני ענינים אלו הרג משה את המצרי ע"ש:
ובספר דבש לפי מערכת מ' אות כ' כתב בשם ס' קב הישר דהרגו בשם יכ"ש. והוא ס"ת מי" שמך" לאיש" וגם רבינו האריז"ל יש מי שכתב משמו דהרגו בשם יכ"ש ע"ש. ובאות ה' כתב דמה שאמרו כמה זמני נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות אינו מסוג הורג בשם רק היו מכוונים איזה כונה להמשיך ניצוץ קדושה שיש ברשע אליו ונשאר גל של עצמות:
עוד כתב בספר תשואות חן (פקודי) וז"ל איתא בכוונת האריז"ל בסוד הקטורת שהסגולה לבטל מותנא הוא שם משה במילואי מ"ם שי"ן ה"א בצירוף שם מע"ב שמות מה"ש שהוא גימט' האמת ומאותיות מות נעשה האמת ע"כ:
ועפ"י פי' בספר דגל מ"א (פ' קרח) הפסוק וישב אהרן אל משה והמגפה נעצרה. דלכאורה קשה הא לא אמר לו כלום כששב אליו ואמאי הוא תולה בחזרת אהרן אל משה עצירת המגפה ורש"י ז"ל תירץ זה ע"ש. רק הכוונה בדרך רמז כי ידוע דאיתא בכוונת לעצור המגפה ולבטלה ע"י שם מה"ש שהוא במילואו מספר מות ונמתק ע"י אלופו ש"ע ונעשה ואמת ע"ש. והוא שמרמז וישב אהרן אל משה היינו זה השם עי"ז והמגפה נעצרה:
ובספר עולת החדש כתב בשם האריז"ל בכוונת ביקור חולים דהשם הזה סגולתו להיותו רופא חולים. וזה כוונת מאמרם ז"ל הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר "שבת "הוא "מלזעוק ר"ת למפרע מה"ש השם הקדוש המסוגל לרפואה וזה ורפואה קרובה לבוא:

שנתחלף צורתם. ובספר מדרש אליהו כתב עפ"י מה שכ' בעמק המלך שבשעה שהביאו לר"ע לפני הקיסר להורגו אמר שם והניח לקיסר במקומו והוא ישב במקום הקיסר כדמותו וזה שהשיב הקב"ה למשה כך עלה במחשבה. זה שאתה חושב שהורגים אותו. ג"כ עלה במחשבה של בריות שהורגים אותו. אבל אינו כן שהקיסר נכנס במקומו והוא עולה לשמי מרומים:

תוכן העניינים

טעמי המנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה