אור ברסלב
טעמי המנהגים סימן רמג

טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג

סימן רמג

סימן רמב

טעם. שתפלת ערבית אין הש"ץ חוזר ואומר. לפי שהוא רשות. ומזה הטעם. אומרים קדיש להפסיק בין גאולה לתפלה. להורות דערבית א"צ סמיכה וכן הקדיש שבין המפטיר לשבעה קרואים. להורות שאין ממנין הקרואין ואף כי קיי"ל דעולה למנין ז'. מטה משה אות שפ"ח:*

קונטרס אחרון
לפי שהוא רשות. לפיכך לא יברך הברכות לבטלה שאין כאן אדם שנתחייב בהן שיתפללו כדי להוציאו ידי חובתו. כלבו. בספר אשל אברהם סי' ס"ו כתב דבברכת השומר ומלך בכבודו יש לענות בהוב"ש* ועי' מ"א סי' רל"ג סק"א דכתב וז"ל דבין הפרקים דינן כמו בשחרית דדוקא בין גאולה לתפלה יש מקילין משוה דתפלת ערבית רשות אבל בין ק"ש וברכותיה חובה לכ"ע
בספר הגהות מהרצ"א מוכח ממש"כ בזוהר בראשית דף מ"ח ע"א כגון שומר עמו ישראל לעד אמן. דאחר סיום כל הברכות עונין אמן אחר ברכת עצמו ולאו דוקא אחר בונה ירושלים. ועיין בפוסקים:
ועל מה שכתב המ"א סי' רל"ו סק"ד שהמלך בכבודו יקרא מלת תמיד למטה. ע"י מחה"ש שם בשם הפרישה שיקראנו למעלה ע"ש. ובס' דברי שאול (איכה) פי' המלך בכבודו תמיד. היינו שבאמת שהמלך בכבודו תמיד ולא נגרע כביכול ממלכותו דבר, אבל אנחנו מבקשים שימלוך עלינו לעולם ועד ע"כ: אם יש א' שלא התפלל מעריב יכול לעמוד בפני העמוד אם ט' שהתפללו ויאמר ברכו בקול רם וגם יאמר ברכה א' בקול רם ואפשר שגם קדיש יאמר קודם הש"ע פמ"ג סימן ס"ט סק"ג:

תוכן העניינים

טעמי המנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה