טעבעלה באנדי על הגדה של פסח· רבי טעבעלה באנדי
מגיד · עבדים היינו
פסקה ב
עבדים היינו מתחיל בגנות וקשה למ"ד שמתחיל מתחילה עובדי ע"ז שייך שפיר גנות חטא ע"ז אבל מה גנות היא שהיינו עבדים מה חטאו בכך וי"ל הגנות הוא משל לבן יחיד של מלך בו"ד שחטא בדבר שיש בו עונש מיתה או עונש תפיסה ברגל רק שהמלך מרחם עליו מפני שהוא בנו יחידו אך זכר לעונש צריך תמיד לתלות בבגדו דבר קטן מזהב שעשוי כשלשלת ברגל שיהיו תמיד לו לגנאי כך ישראל. דאיתא במדרש אתם מכרתם ליוסף לעבד חייכם בכל שנה תקראו עבדים כו' לעונש שתהא החטא תמיד בזכרונינו וזאת היא בגנות שמתחילין עבדים היינו לפרעה להגדיל גנות החטא מכירת יוסף.
ואלו לא הוציא וגו' רק א"ת אנו לא ראינו את השעבוד ולא נגאלנו והו' ראוי שלא יאמר כל זה אלא בשנת הגאולה לנגאלים ע"כ השיב לו, הגאולה ממצרים גם לנו הית' שאלו לא נגאלו, היינו אנחנו משעבדים לפרעה. זאת היא המשך ואלו וגו' עד במצרים. וא"ת שאין זאת מצוה לספר אלא לתינוקות להודיעם מה שלא ידעו אבל מי שיודע זה אין צורך בהגדה זאת ע"כ אומרים אפילו כלנו חכמים ששמענו מאבותינו, אפילו כלנו נבונים להבין דבר מתוך דבר ולא צורך להאריך כל זאת כדי לפרש כל דבר ודבר, ואפילו כלנו זקנים וכבר שמענו זאת זה שנים רבות בכל פסח ופסח, ואפילו כולנו יודיעם את התורה וכל יום אנו הוגים בתורה ומתוכ' אנו מספרים ביצ"מ וממילא ידענו כל זאת ושלא לצורך היא לשמוע עוד או לספר ההגדה על כל זה מצוה עלינו לספר ביצ"מ בלילה הזה על לחם עוני שעונין עליו דברים הרבה. ובוודאי, לשמוע דבר חידוש אין מצוה כ"כ שיש בטבע האדם להתעורר משינתן ולרוץ לשמוע דבר חדש משא"כ כשכבר שמע זאת כמה פעמים והיא ידוע לו ואפ"ה היא חביב עליו לשמוע ולספר מהן כאלו עדיין לא שמע כלל זאת היא עיקר המצוה כי זאת בוודאי לא יעשה רק עבור חבוב המצוה ולהתעורר בלב כדי להודות ולהלל ע"כ הנסים העוברים ולקיים המצוה בכל שנה ושנה כאלו היא חדשה. וזה הוא בוודאי משובח.