טיב גיטין (מודעי)· רבי חיים מודעי
נג
בג' בשבת בכ"ה יום לירח אב בש' התקל"ד מסר מנחם הכהן בן חסדאי הכהן (מאיזנימיט) ג"ך ביד ארוסתו דמתקרי' הנולה בת יהודה הכהן האשה הלזו נתגרשה מאיש אחר ועל לא הודע נסתבלה עם הכהן הלזה ובהודע הדבר כתב לה ס' כריתות ונתן בידה בענין שם האשה הלזו טעם כתיבת דמתקריא כבר ידוע כי הוא זה סברת רבני עירינו ז"ל שהחזירו גט אחד שבא ממצרים בשם הנולה לבד ועכבו מלתתו ביד האשה כי חששו כי שם זה נגזר מחנה והנהיגו לכתוב דמתקרית הנולה כאשר הדבר מבואר בס' מטה יוסף ח"א א"ה סי' א' ורמזתיו לעיל סי' י"ו:
אך את זה רחש לבי לבאר כי מאחר שאנו מצריכים לכתוב דמתקרי מחשש כי נגזר הוא משם חנה כמדובר אם כן יחויב בהכרח שיכתוב בה'א לבסוף כמו אם היה נכתב חנולה שבודאי הוא בה'א בשורש השם אשר ממנו חוצב דומיא דשרה שרולה רבקה רבקולה ודומיהן וע' לה' ג"פ דקכ"ד ובס' ע"ן בשם אסתר יע"ש. וכן נמצא בקונט' שביד הסופר סי' רל"ה ורע"ה וע' בשמות שבס"ס מ"מ בסי' ק"י שנכתב הנולא באל'ף וסיים שם ז"ל ושם הנולא כך בא כתוב שם עכ"ל כלומר כי לא היה כן משפט כתיבתו שהיה צריך ליכתב בה'א. ואולם כיון שבא כתוב כן לא נמנעו מלתתו כי אין דבר זה פוסל כנודע והוי יודע כי זה הוא הגט שנאמרו בו דברי הרב מטה יוסף ז"ל ונשמט מהדפוס תיבת דמתקריא ולדידי חזי לי הקונט' אשר ממנו הועתקו השמות אלו וכתוב בו דמתקריא. ובשם המגרש נכתב בו שהוא ממשפחת יעבץ ככתוב בס' מטה יוסף.
ואיך שיהיה נראה דנכון הדבר לכתב בה'א לבסוף אמנם חזינא בקונט' שביד הסופר סי' ס"ח שכתבו שני גיטין והוה גט קטנה וכתבו חד כלפי דידה וחד כלפי האב בא'לף לבסוף ועוד גט ג' כלפי האב בה'א לבסוף ומחמת ספק בשם המגרש הוכרחו לכתוב עוד שני גיטין כלפי דידה וכלפי האב וכתבו בהם הנולה בה'א באופן דבחמשה גיטין אשר היו שם נכתב בשניהם בא'לף ובששלתן בה'א. ואני נבוך בזה הרבה מה ראו על ככה להצריך כפולים בזה וכלל גדול בידינו דבכל מקום שיסתפק בזה כתיבת הה'א עדיף טפי וכאשר הסכים ה' ג"פ שם ס"ק קל"ח ואם עשו כן ממה שנמצא בס' שמות הגיטין בשם חנולא למהרימ"ט ז"ל עמ"ש ה' ג"פ ז"ל שם בס"ק קל"ו שעפ"י דבריו ז"ל בדעת מהרימ"ט ז"ל דלעולם הולכים אחר עיקר מדות השם הנכון הוא לכתוב לכתחיל' בה' א כמבואר. ואם ממה שנמצא בס' שמות שם הנא יע"ש הרי הרב ע"ן כ' עליו שבקונטס מהריק"ש ז"ל כ' גם כן בה'א ויש להסתפק בו אם מלשון ערבי הוא וצ"ל בה'א והסכים דראוי לכותבו בה'א יע"ש ועוד שהרי ה' מטה יוסף כתב שאפשר ששם הנולה נגזר משם הנה שפתרונו בלשון ערבי שמחה יע"ש ואם כן מן הראוי לכותבו בה'א כמובן (אמר המ"ל בתר דלחיכנא עפרות רגליו אמינא כי היה לו להביא מ"ש הרב מטה יוסף ז"ל שם סמוך ונראה כי אף שהוא לשון ערבי נראה לכותבו בא'לף לבסוף לפי שיש לכותבו ע"ד הספרדים ללועזים בלעז שלהם שכותבים אל'ף בסוף ע"ש וע' יאיר נתיב סי' כ"ג אות ל"ב ומוכרחים אנו לומר כי דברי הרב מטה יוסף ז"ל לא נראו בעיניו להיות כי עיקר ראייתו הוא מדברי ה' ס' שמות והוא ז"ל בסו"ד העלה דיש לכתוב דוקא כפי מדות הלשון אשר חוצב ממנו השם וע' כרם שלמה סי' ג'ן) אמור מעתה לא ידעתי מדוע הוצרכו לכפול הגט מחמת זה והיותר קשה להקדים הנכתבים בא'לף לנכתבים בה'א. ואמת הדבר כי לעיל בסי' י"ו כתבתיו בא'לף בגט שניתן בח'אס קיו' אי בש' התקי"א ואיני יודע אם נכתב כן בגט או אנכי שגיתי בכתיבתו כי זה היה מעשה בתחילת ביאתי אל המקום הזה ולאו אדעתאי ומ"מ הנכון לכתוב גט א' בה'א לבסוף ומה גם כי כן נתגרשה אשה זו באופן זה. והי"מ מעו"ע: