טיב גיטין (מודעי)· רבי חיים מודעי
לד
בה' בשבת בששה עשר יום לירח אב התקי"ט מסר דמתקרי יוסף בן יום טוב (סאבאן) שני גטי כריתות בלי שום תנאי לשלוחו שבתי בן שמואל (סאגיס) להוליכם לאשתו הראשון בשם ריינא המכונית בכורה בת שבתי והשני בנוסח אנת אנתתי דמתקרית בכורה בת שבתי ודע כי המגרש הלזה בהיותו בעיר אחרת אשר נולד בה הוו קרו ליה בכינוי ג'יליבי שלא לקרותו בשם אבי אביו ז"ל ואח"כ בבואו לעיר בר' שא נשתקע ממנו כינוי זה וכ"ע קרו ליה יוסף ואין גם אחד שמכיר ויודע אותו בשם ג'יליבי כי לא ידעו אם יש לו כינוי זה. כי ע"כ באנו לכלל ספק כדמ"ל ובתחי' ההשקפה היה נראה להצריך שני גיטין האחד בשם יוסף לבד והא' בשם יוסף המכונה ג'יליבי וכמ"ש מוהר"ם מינץ סי' ס"ד. האמנם כאשר ראינו כי גם בשם האשה זו רעה חולה שבעת העריסה נקראה בשם ריינא ושוב נשתקע ממנה שם זה לגמרי וכ"ע קרו לה בכורה דבכה"ג סוגיין דעלמא פה קושטא טא להצריכה שני גיטין כאשר כתבתי פעמי' רבות ואם היינו מצריכין ב' גיטין גם בשם המגרש כדבר האמור היינו מוכרחים לכתוב ארבעה גיטין דחילוק יש בין נשתקע דידי' לנשתקע דידה. ומפני הנקודה על הגימל שבג'יליבי היה מן ההכרח לכתוב עוד שנים אחרים כי מכיון שהיה על ידי שליח א"א לעשות תקנת המסירות כנודע והיו נעשים ששה גטין וכן לא יעשה בפרט על ידי שליח הא כדון נסתפקנו מי נדחה מפני מי ועלתה ההסכמה לדחות השני גיטין בשם המגרש מטעמא דכיון דכינוי זה אין גם אחד מבני העיר שמכיר ויודע שנקרא כן ואינו מוכיח מתוכו שיש לו כינוי אחר מאחר דנקרא הוא בשמו העיקרי. מה שאין כן בשם בכורה דכ"ע ידעו שבכורה אינו שם העצם ועכ"פ יש לה שם אחר דבכה"ג הא איכא מאן דס"ל דלא חשיב נשתקע כנודע ותו דבשם המגרש אעיקרא דמלת' המשוקע הוא הכינוי דמדינא אין צריך לכותבו ומנהגא בעלמא הוא מאי דכתבינן ליה כאשר יראה הרואה בדברי מרן ז"ל סי' קכ"ט ס' י"ט וע' להרב ג"פ שם ובמקומות אחרים וק"ו הדברים היכא דנשתקע שאין לחוש לו. ברם בשם האשה המשוקע הוא עיקר השם כמובן. ועוד אחרת היתה בזה שאם באנו לפוטרה בגט אחד בשם האשה כאשר יהיה האופן צריך לדעת איזה מהם עדיף דהנה נמצא כזה בשמות הגיטין שבקו' שביד הסופר שבשעת הדחק בשמות כיוצא באלו היו פוטרין אותה בגט אחר בנוסח אנת אנתתי דמתקרית בכורה ואף שכשהיו נותנים שנים היו מקדימים הכתוב בנוסח אנת פ' המכונית בכורה מ"מ כשהוכרחו לגט אחד היו נותנין בנוסח האחר ועיין בזכרונותי. האמנם מדברי מהרח"ש ז"ל סי' כ"ו והרב פרח מ"א ח"ב סי' ל' ורבים אשר אתם נראה דס"ל דהעיקר לכתוב אנת פ' שם העיקר אף שנשתקע המכונית פ' וע' בס' בתי כהונה ח"ב סי' ל"ו ובשמות הגיטין שנתנו לפני הרב פ"מ ז"ל ובס"ס מ"מ ובס' דב"מ סי' נ"ו. ועל כל אלין דהוו בחרנו לכתוב בשם המגרש דמתקרי יוסף לרמוז אל כינוי ג'יליבי שנשתקע וכהוראת מהרימ"ט ז"ל הידועה ואף שיש לדחות דלא מצאנוהו דעבדי בה עובדא אלא כשבא לרמוז שם אחר משמות העצם אבל לא לרמוז כינוי כה"ג דנידון דידן. מ"מ קושטא דמלתא נראה שאין חילוק ביניהם ומה לי שם ומה לי כינוי. ואף את"ל שלא נכלל בזה הרי הוא נכלל בוכל שום ואעיקרא אין צורך לכותבו מן הדין וכמש"ל ואין לפקפק דאם כנים הדברים אייתר לן מאמר דמתקרי מאחר דלא נרמז בו שום דבר. שהרי עיקר הוראת מהרימ"ט ז"ל היא הית' במלת' דספיקא אם נגזר מאביגיל כנודע. ואף שהאחרונים ז"ל השיגוהו בזה כנודע כדאי הוא מרן מהרימ"ט ז"ל לסמוך עליו בשעת הדחק ועפ"י כל אלה הדברים נכתבו השני גיטין בשמות האשה כדבר האמור דהכי אזלא סוגיין דעלמא לאפוקי נפשייהו מפלוגתא:
ודע כי השליח הנז"ל הוא היה אבי המתגרשת ואף שכתבו הפוסקי' ז"ל שטוב הדבר שלא יהיה השליח קרוב כנודע מ"מ יען וביען לא נמצא שליח אחר בנקל נעשה כן ונמצא בקונט' שביד הסופר דרבנן קמאי ז"ל עבדי עובדא הכי ואפי' בתוך העיר מכפר לכפר כנראה דלא חשו לה כלל. וע' להר"ן ז"ל בקידושין דף תרכ"ה ובתשובותי סי' מ'. וה' יאיר עינינו בתורתו:
שוב אחר עבור ימים מועטים בא השליח הנז' לפנינו עם בתו המתגרשת פה העירה כי מחמת סבות לא היה באפשרי למוסרם בידה שם בעיר ברו' יע"א ומסרם בפנינו ביום שני כ"ז לירח אב התקי"ט כדת של תורה: