טיב גיטין (מודעי)· רבי חיים מודעי
לא
בד' בשבת בכ"ח יום לירח אדר ראשון התקי"ח גירש משה בן אהרן (ויטוריא) את ארוסתו בנוסח דמתקרית סיטולה בת דמתקרי אברהם (ביג'אג'ו) בארבעה גיטין כאשר יתבאר הנה הארוסה הלזו היתה קטנה פחות מבת עשר דסוגיין דעלמא להצריכ' שני גיטין חד כלפי דידה וחד כלפי האב כנודע הסכמת רובא דרבוותא והוחזקו להיות עושין כן בכל מקום. ופה העירה קושט' יע"א נהגו שהגט כלפי דידה נמסר תחי' ליד האב ושוב נמסר ליד הקטנה במעמד אביה וע' לה' מ"מ דף ע' וע"א ועוד נהגו שתחי' נותנין הגט דכלפי דידה ואח"כ הגט דכלפי האב וטעמן של דברים כי גט דכלפי האב חומרא בעלמא הוא שהחמיר הר"ן ז"ל ועי' להרב הנז' שם ובדף פ"א וע' בס' הלק"ט בקונט' אחות קטנה וע' בס' מגן גבורים סי' פ"ג וכן נראה מריהטא דלישנא דכולהו רבוותא אשר דברו בזה. והוצרכתי לזה ממה שראיתי בס' אדמ"ק ח"א דף קי"ו שהסכים להיפך יע"ש. ולא כן אזלא סוגיין דעלמא כאשר כתבתי וכן נעשה מעשה שוב ראיתי בפנקס הסופר מאביו החר"י גנדור ז"ל והנם מועתקים אצלי שנהגו לתת תחילה גט דכלפי האב ואחר כך דכלפי דידה זולתי באחד בש' התס"ה שכתוב חד כלפי דידה וחד כלפי האב ועוד שנים אחרים בש' התס"ו ושניין דא מן דא שם סמוך ונראה:
ובענין השמות היו כאן מבוכות רבות כי נפל הספק אם בעת העריסה נקראת סיטי ואחר כך קראוה סיטולה או מעולם לא נקראת בשם סיטי. ובחקור דבר מפי אביה ואמה וקרוביה הם אמרו כי לא ידעו לה שם סיטי כלל זולתי אחד מקרוביה ההוא אמ' כי כמדומה לו שבעת העריסה קראו לה סיטי. ואמטול הכי לצאת ידי ספק נכתב בכל הגיטין דמתקריא סיטולה וכאשר הארכתי בזה לעיל סי' כ"ב בשם שמחולה יע"ש. גם מהטעם הזה נכתב בשם האב דמתקרי אברהם כי ההוא אמר שמחמת חולי שינו שמו חיים אמנם מעולם לא קראוהו בשם חיים כלל ותיכף נשתקע אלא שאחת מקרובותיו פעם ביובל קראתהו בשם חיים. ואף על זה כבר נודע כמה דיות משתפכות וכבר רמזתי מקצתם בסי' הקודם ומקומות אחרים בענין נשתקע ועיין להרב דב"מ ח"א דקע"ג ע"ג שכ' שבשביל איש אחד או אשה פרטית שקורין לו כך אין לכותבו בגט אפי' לטפל יע"ש. ואין הכי נמי שאם היתה שעת הכושר היינו מצריכים שני גיטין לצאת ידי ספק אמנם בנ"ד אם היינו באים לחוש לזה לחומרא בעלמא היו נעשים שמונה גיטין וכן לא יעשה. ועי' להרב ג"פ בסי' קכ"ו ס"ק פ"ב וסי' קכ"ט ס"ק מ"ד ובכנה"ג שם אות ס"ב. ועל כן גם בזה עשינו כהוראת הרב מוהרימ"ט ז"ל הידועה לכתוב דמתקרי אברהם לרמוז אל השם המושקע ונמצא כזה גם בשם האב בשמות שבס"ס מ"מ וע' מ"ש בזכרונות משם ה' מוהרד"ך ז"ל:
אמנם בענין כתיבת שם סיטולה רבתה המבוכה. דהנה הדבר פשוט כי הוא נגזר משם סיטי כמו משרה שרולה ומרבק' רבקולה ומחנה חנולה ודומיהן. וכמו שכתבתי לעיל. והנה בשם סיטי רבו עליה האחרונים ז"ל כי ה"ה מוהרימ"ט ז"ל הובאו דבריו בס' שמות הסכים לכותבו בתי'ו כי הוא מלשון אדנות בלשון ערבי וכן העתיק בס' בית שמואל ועי' במהריק"ש. וכן נמצא בגיטין שנתנו לפני הרב פ"מ ז"ל ובשמות שבס"ס מ"מ סי' ן' וק"ל ואף שטעות הניכר יש שם ששם סיטי כתוב בטי'ת וסיתולה בתי'ו והוו תרתי דסתרן אודיע דברי כי בדקתי בקונט' מכ"י שביד הסופר שממנו הועתקו להדפיס וראיתי ששניהם נכתבו בתיו ושגגת המדפיס היא בשם סיטי (אמר המ"ל עי' בס' יא"ה ובס' מים שאל יעו"ש) וכן נראה מדברי ה' עזרת נשים ז"ל בשם איסתייתה יע"ש וכן הסכים בס' דב"מ ח"ג בחא"ה סי' י"ב יע"ש. גם זה לעומת זה רבים ונכבדים דס"ל לכותבו בטי'ת הנה הנם ה' כנה"ג ז"ל בשער השמות סי' ס"ג וה' ג"פ ז"ל בד' ק'ך אחר שהביא דברי מהרימ"ט ז"ל כתב אמנם יש נשים שקורין סיטי וכותבין בטית. ונתן טעם דאולי על שם אומה מבני מגוג יע"ש והרב ס' שמות ז"ל אף שהביא דברי מוהרימ"ט ז"ל בפנים העתיק אותו בטי'ת וכן העתיק בס' הלק"ט וכן הובא בס' הגט למהר"ש יפה ז"ל מכ"י ונדפס בס"ס ג"פ ובס' בני דוד דל"ו ובס' דב"מ סי' הנז' כ' שה' כמוהר"י דוד ז"ל הנהיג לכותבו בטי'ת וכן העיד בס' בארות המים סי' נ"ה וע' בס' מטה יוסף ח"ב סי' א' יע"ש. הנך רואה להקת הנביאים מערכ' מול מערכה החולקי' בכתיבת שם זה ובקו' שביד הסופר נמצא כתוב שה' מוהריב"ד ז"ל סידר שני גיטין הראשון בטית והשני בתיו ועוד נמצא שם שה' הנז' סידר גט אחד לבד בשם סיטולה בטית. ונקדים הכתוב בטית מאשר כבר נודע כי בכל כה"ג טפי עדיף לכתוב טית וכמו שכ' מור"ם ז"ל בסי' קכ"ט סקל"א וכן נראה דעת מהריב"ד ז"ל הנז' באותות שתים. ועל כן נסדרו שני גיטין אחרים חד כלפי דידה בשם דמתקרית סיתולה בת דמתקרי אברהם וכמדובר. וחד כלפי האב דמתקרית סיתולה ואף שמי שהוצרך לכותבו בתיו כתבו חסר יוד בין סמך לתיו כי כן משפטו אם הוא נגזר מלשון ערבי. מ"מ אחד הרואה למוהר"א אלפאנדארי ז"ל בסי' ק"ל עיניו יחזו שכתבו מלא וע' בדב"מ סי' הנז"ל שהסכים כן ולא יהא אלא ספק כבר נודע דטפי עדיף לכתוב מלא ובעבור כן נכתב מלא ביוד בין סמך לתי'ו (אמר המ"ל ע' בס' מים שאל דכ"ה ע"א שהעלה כן לכתוב שם סיתולא ביו"ד אחר הסמ'ך ובתי'ו אך זו היא שקשה בדבריו שיחס לה' דבר משה ז"ל מהסוברי' שיש לכותבו בלא יוד ולא כן הוא כאשר המעיין יראה וכאשר הרב ז"ל הבין בדבריו כן):
ודע כי בנוסח הנכתב כלפי האב באתי לכלל ספק יען וביען מחמת הספק הנמצא בשם האב כדבר האמור למעלה הסכמנו לכתוב דמתקרי אברהם לרמוז אל השם המשוקע כמדובר והנה נכון הדבר בגט כלפי דידה אשר יאמר בו אנת ארוסתי וכו' בת דמתקרי אברהם שהדברים מגיעים אל האב בלשון נסתר אמנם בגט דכלפי האב שכל הדברים הם המדברים לנוכח אם כן אין הלשון נופל אנת דמתקרי שהוא לשון נסתר וכבר נודע מה שכ' הרב ג"פ ז"ל בסי' קכ"ו ס"ק ע"ח במאמר דמתקרית דעדיף טפי ממאמר דמתקרי' כיון שמדבר לנוכח אשתו יע"ש והכי אזלא סוגיין דעלמא לכתוב דמתקרית אמור מעתה חל הספק בענין זה כדת מה לעשות והנראה בזה לכתוב בנוסח זה ותרוכית ית ארוסתי דמתקריא סיטולה ברתא דידך אנת דקרו לך אברהם כי דקרו לך לזכר הוא על משקל דמתקרית לנקבה. והכי הוא לישנא דתלמודא בפ' הפועלים דף פ"ה ובפ"ק דע"ז דף יו"ד ובפסחים דמ"ט ובתענית דל"א ובמגילה די"ח וביבמות דכ"ג ורבים כמוהו בדוכתי אחריני וכן נעשה מעשה. ונכתב מלת דקרו חסר אלף בין קוף לריש כי כן נכתבה בגמ' במקומות הנז"ל. ואף שמצינו ודקארי לה מאי קארי לה וכיוצא מ"מ על הרוב באו בגמ' חסרי האלף ובתר רובא אזלינן. ועוד בה כי מאמר דקארו באלף יש במשמע לשון קושיא כמ"ש בפ' המניח ד"ל ע"ב וע' בערוך ע' אר ובש"מ לכתובות ר"פ האשה שנתארמלה ד"ג ע"א ואין זה משמעות קריאה כמובן. וע' תשו' מהריב"ל ז"ל שהביא ה' ג"פ ז"ל שם בס"ק פ"ג ונדחק הרבה בישובן של דברים וע' בהלק"ט ח"א סי' רמ"ב וח"ב סי' ש"י וה' יצילנו משגיאות כל הימים אכי"ר. שוב נדפס ס' ג"מ למהר"מ בולה ה"י וראיתי לו שם בדף קל"א ס"ק ז' מה שכ' בנותן טעם למה שאין כותבין דקרו לי יע"ש: