טיב גיטין (מודעי)· רבי חיים מודעי
כג
בג' בשבת בתשעה ועשרים יום לירח תמוז ש' התקט"ו מסר מנחם המכונה ג'יליבון ן' דוד ג"ך לאשתו זאפירה בת מנחם המכונה קונורטי. ונכתב גט שני לסיבת הרפ'ה שעל גימל ג'יליבון ועל פ'ה שעל זאפ'ירה כנודע ואף שהרב כנה"ג ז"ל בסי' קכ"ט בהגב"י אות מ' כתב משם מהר"א מוטל ז"ל שלא אמרו כן אלא בגימל אבל לא בבית ופה וגם דוקא בשמות העצם לא בכינויים יע"ש וכ"כ בכתב ידו אשר כתב לה"ה מוהרא"ש אלגאזי ז"ל הלא הוא כמוס עמדי מ"מ סוגיין דעלמא דלא כוותייהו זולת באות שין דנהיגי השתא בכפר פירי פאשה אשר פה קושט'א שלא לשים נקודה על השין אבל באות הפה נהגו לשים ובקונט' הסופר חר"י גנדור נ"ע ראיתי בגיטין שנמסרו לפני הרב מהר"א ן' שנג'י ז"ל ששם נקודה בכינוי ש'עבן ובשם ש'אהין. איברא שעוד אחרת ראיתי שכתבו גט בכפר בישיק טאשי וכתוב שם שלא כתבו רפה על השין ואולי משום דבלא"ה הוצרכו לשני גיטין כאשר תראה בזכרונותי סי' י' ומ"מ אין זה מספיק ועי' בית דוד סי' פ"ו וכן נמצא בקו' הגיטין שביד הסופר מאביו החר"י גנדור נ"ע ששימש בב"ד של הרבנים הקודמי' חלקם בחיים. ובארבעה גיטין שבא לפניהם שם זה בכולם כתבו גט שני לסיבת הרפה. ואם ראה תראה בקו' השמות שבס"ס מ"מ שבסי' ל' וק"מ בא שם זה בגט א' אפשר שהיה שעת הדחק ונמסר בב' מסירות כנודע ובלא"ה בנ"ד הוצרכנו לזה מפני הגימל של ג'יליבון ועי' בס' בתי כהונה ח"ב דף פ"ג ע"ג. ובעיקר כתיבת שם זאפ' ירה אף שהרב מוהרימ"ט ז"ל הוב"ד בס' שמות בשם הנז' חילק בין בני רומאניא ובין בני ספרד דבני רומאניא יכתבו בזיין ובני ספרד יכתבו בסמך וכן הסכים הרב בשם זה וכתב דמבטא א"י ומצרים הוא בסמך עפ"י מה שראה בקו' מהריק"ש ז"ל ועי' בקו' השמות שבס' הלק"ט. מ"מ באתרא הדין מלבד שהמבטא המורגלת בפה כל חי הוא זאפ' ירה בזיין ואפשר שנשארה זו בפיהם מזמן הרומאניוטיס שהיה איתן מושבם בעיר הזאת. עוד בה דחזינן לרבנן קשישי כולם כתבו שם זה בזיין הן בשני פעמים אשר באו בס' מ"מ ז"ל כנז"ל. והן בארבעה פעמים אחרים אשר הובאו בקו' כ"י כמדובר. וכיון שכן נהגו ודאי שאין לשנות. והוא הטעם למה שנכתב אלף בין זיין לפא כי כן כתבו בגיטין הנז' ואין לשנות את אשר כבר עשוהו. וכמו שהסכים בזה הרב ע"ן ז"ל שם:
ובענין כתיבת הה'א בסוף השם כן הסכים מוהרימ"ט ז"ל שם דכשנכתב בזיין צריך לכותבו בהא כמשפט שמות היונים כנודע. וכן נכתב בכל הגיטין הנז' וברור הוא. והוזקקתי לכתוב בזה ממה שראיתי להרב כנה"ג ז"ל בסדר הגט בחלק גופו של גט אות ל"ח שהביא שם זה באלף ובסיום דבריו כתב וכותב אותו באלף לבסוף יע"ש והוא פלאי דבהדיא הסכים הרב רבו ז"ל בהיפך. ואם נאמר דלא שלטא בהו עינא מדלא הזכירו בסי' קכ"ט בהגב"י אות י"ד מ"מ יש לתמוה שהרי מבואר יוצא מדברי המסיים בתשו' שבס' תומת ישרים סי' ק"ה ומדברי הרב שארית יאודה דע"ב שהביאם הוא ז"ל שם ששם זה הוא מלשון יוני כמבואר. וכבר נודע דבשמות היונים כותבין הא בסוף השם ועיין בדברי הג"פ ז"ל דקכ"ב ובס' ע"ן בשם אפנדרה יע"ש. הן אמת שכעת לא מצאתי מוזכר בדברי הכנה"ג ז"ל הך כללא דלשון יוני ועמ"ש לעיל סי' ט"ז בענין כתיבת קושטנדינה. ולבי אומר לי דהאלף שבשם זאפ'ירה ירה טעות הדפוס היא ומ"ש וכותב אותו באלף לבסוף על שם סאפ'ירא בסמך קאי וכמו שצדד ה' ס' שמות שם. אלא שאין נר' כן מדבריו שבסי' קכ'ט ע"ש
ומן האמור בזה אתה תחזה שדברי הרב בית שמואל ז"ל בקו' השמו' בשם זה הם מגומגמים שהעתיק זאפירא באלף ובשם סאפירה בסמך הסכים לכותבו בהא הפך הסכמת הרב ס' שמות ומבואר בדבריו דדוקא בסאפירה בסמך נכתב בהא מפני שהוא לשון הקדש אבל לא בזאפירה בזיין וכל בתר איפכא קאזיל כמדובר. (אמר המ"ל במה שעמד על הרב הכנה"ג כן כתוב ג"כ בהגהותיו המובאים בסו"ס בירך משה ועיין להרב חיים ושלום ח"ב דף קכ"ה ע"א ע"ש שדבריו באו מגומגמים וע' בספרו גנזי חיים גט נ"ח וע' בית אהרן ובמה שעמד על הרב בית שמואל ז"ל בתר דלחיכנא עפרות רגליו אמינא כי כוונתו היא דבשם זאפ'ירה הוא כאשר כתבו הס' שמות בהא לבסוף ואם כתוב באלף הוא טעות הדפוס וסאפירה גם כן נ"ל לכתו' בהא כאשר כתב בתחי' דבריו הס' שמות ולא בא לומר דדוק' סאפירה בהא לבסוף וזאפירה באלף כאשר חשב הרב ז"ל כ"א כוונתו דגם שם סאפירה הוא בהא ולא מבעיא שם זאפירה דפשוט שהוא בהא וע' טיב גיטין:
ועל מה ששם המגרש בשם אבי המתגרשת לא חששנו למ'ש הרב דבר משה בדקפ"ו ס"ג יע"ש חדא דאעיקרא אין הנדון דומ' לראיה ויפה השיג עליו בס' פה"א ה' גירושין דף ס"ז ע"ד ועוד דהכא אית לן כינוי קונורטי המחלק ביניהם כמובן:
ודע שבענין כינוי קונורטי נסתפקתי קצת אם יש לכתוב דמתקרי מאחר שעיקר השם הוא מנחם וקונורטי יוצא מלשון מנחם שהוא מענין תנחומין כנודע והוי כמו יאודה ליאון שכתב מרן בסי' קכ"ט סי"ו יע"ש. ועלתה ההסכמה לכתוב המכונה יען כינוי זה דקונורטי מצינו שמכנים אותו בכל שם ואפי' למי ששמו אברהם או יצחק ודומיהן ואם כן נמצא דהוי כינוי בפני עצמו ואינו יוצא משם מנחם ולא דמי ליאודה ליאון דאין קוראין ליאון אלא למי שנקרא יהודה כנודע. ואם כן כיון דברובא דכינוי זה יש לכתוב המכונה אין ראוי לחלק כשבא כינוי זה בשם מנחם ולכתוב דמתקרי וברור. ועי' להג"פ ז"ל שם ס"ק ס"ד וע"ז וע"ח יע"ש וע' בס' פרח מטה אהרן ח"ב סי' כ"ט ובס' בתי כהונה ח"ב דע"ז. שוב ראיתי בס' הלק"ט דנ"ה ריש ע"ג בשם מנחם הכהן מ"ש שם וצ"ע ועיין בשמות הגיטין המודפסי' בסו"ס ג"פ ושם כתוב יאודה המכו' ליאון ונראה שתפס ס' הרב המפ"ה דאף אם יוצא משם העברי כיון שהוא לעז כותבין המכונה ועי"ש סי' ב' וכ"ב שכתב דמתקרי אשלאן וכדעת מרן ז"ל ובסי' מ"ח כתב ב' גיטין בא' המכונ' באיראם ובא' דמתקרי וצ"ע. ועי' בשמות שבס"ס מ"מ בסי' פ"ו שכתב נחמיה המכונה קונורטי יע"ש ואף שכינוי קונורטי יוצא קצת משם נחמיה כמובן ועי"ש בסי' ק"ד שלכאורה צ"ע ואולי משגה הוא. או אפשר שכיון שגט זה לא נכתב פה העירה כ"א בבילו'גראדו גראדו כי כן ראיתי בקו' כת"י שממנו הועתקו שמות הללו מי יודע אם הכשירוהו מפני הדחק והראיה הה'א שבשם לונה. ועיין עוד שם בסי' כ"ו שכתבו יוחנן המכו' קונורטי יע"ש. וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות כי"ר. שוב נדפס ס' דברי אמת וראיתי לו בקונטריסיו דף קי"ז סי' נ"ז בתוך דבריו שהסכים במנחם או נחמה לכתוב המכונה קונורטי מדברי מהר"ם די בוטון ז"ל יע"ש: