אור ברסלב

טיב גיטין (מודעי)· רבי חיים מודעי

יט

יח

בא' בשבת בשלשה ימים לירח אלול בשנת התקי"ג פה כפר אורטה קייואי הסמו' לקושטנדינ' וכו' מסר אברהם ן' משה ג"ך לאשתו שאזבונה המכונית בכורה בת יוסף. הנה במשפט כתי' שם זה נמצא מחלוקת בין האחרונים ז"ל שהרב ס' שמות אייתי משם מהר"י קאלדירון שלפני מוהר"ר שרביט הזהב ז"ל נכתב שאזבונא וכן העתיק בס' הלק"ט וכן נמצא בשמות שניתנו לפני הר' מכתב מאליהו ז"ל בסי' קי"ב ואף שנדפס שם בה'א לבסוף דע כי טעות המדפיס הוא שבקונט' מכת"י הסופר הזקן חר"י גנדור נ"ע ששימש לפני הרב הנז' נמצא כתוב גט זה עצמו באלף לבסוף ועוד נמצא שם שבשנת התע"ה נכתב גט אחד בשם שאזבונא. וכמשפט הזה נמצא שם בקונ' הנז"ל מכ"י הסופר הנז' שבש' התצ"ה ניתן גט לפני הרב מחנה אפרים ז"ל ונכתב שאזבונא כנז"ל ועי' להג"פ בד' ק"ך ע"ב בתוך דבריו ומ"ש שם בה'א לבסוף ט"ס הוא כמבואר, האמנם הכנה"ג בסימן קכ"ט בהגב"י אות כ"א כ' משם הרב מוהר"ש יפה ז"ל ומוהר"א מוטל והר' אחיו ז"ל לכתוב ששבונא וכ"כ בסד"ה שלו בד' קפ"ח סי' צ' יע"ש וכ"כ בסד"ה למהר"ש יפה הנדפס בסו"ס ג"פ דקל"ז ע"ד בסי' רמ"ג והובא ג"כ בס' בני דוד ד' ל"ו יע"ש. ומצאתי כתוב לה"ה כמוהר"ר יצחק אלפאנדארי ז"ל וז"ל על שם האש' שאזבונא הנה כתבו משם מהר"י בנבנשת ואחיו מוהרר"ח ז"ל ואני מצאתי גם כן במכתבי מוהר"ש יפה ז"ל לכותבו בשני שינין בלתי אלף ביניהם והרר"א מוטל הטיל אלף ביניהם למען לא יקראו השין בצירי ויהיה שינוי בשם ומריהטא דלישני' משמע לעיכובא באלף אפי' בדיעבד מדמסיק בלישניה בתר הכי ואם יכתבו בדיעבד בה'א לבסוף אין עכוב גם במקום השינין אם כתבו סמ'ך אין עכוב משמע דלענין האלף אפילו בדיעבד קאמר ואלו הם דברי הרש"ך ז"ל בח"א על שם ברונא דבמקו' דאיכא למיטעי צריך לכתוב אלף במקום פתח וכך מטין דברי מהרימ"ט ז"ל שהביא מהר"ר שמחה ז"ל דף ע"ה בסוף דבריו שכתב ואולי כי האשכנזים וכו' ואם ישנו מנהג האשכנזים יהיה ג"כ שינוי במבטא וכו' יע"ש כל כי הני מילי מסכימים דצריך לכתוב אלף במקום פתח כמו שחשש הרר"א מוטל שלא יקרא בצירי ודוקא אם המגרש והמתגרשת ספרדים עכ"ל ועי' בתשו' מהרימ"ט ז"ל ח"מ סי' ג' שבשטר אחד כתב ששבונא יע"ש ואין משם ראיה וכמ"ש הרב ס' שמות בשם צפרה לענין תשו' הר"ם מינץ יע"ש:

ולענין מעשה ראינו לכתוב שאזבונא יען וביען נעשה כן מעשה בפני הרבנים הנז' אמנם הכנה"ג וסיעתו לא מצינו שעשה מעשה כדבריהם ומה גם כמוהר"א אלפאנדארי ומהרר"א נבון ז"ל הקרובי' אלינו וידעו וראו את כל הנז"ל עבדי בה עובד' הכי ותרוייהו הוו מארי דאתרא הדין. גם מראשית אמרי הרב מוהר"ר יצחק הנז' נר' שדעתו לכתוב בזי'ן שכ"כ בתחי' דבריו על שם האשה שאזבונא וכו' ועוד דהנהו רבוואתא הסוברים לכתוב בשי"ן לא השוו מדותיהם והא איכא בינייהו לענין האלף שלדעת מוהר"א מוטל האלף מעכבת והרב כנה"ג ז"ל כתב בפי' בלא אלף יע"ש ומאחר עלות כן טפי עדיף לתפוס כדברי מהר"ר שרביט וסיעתו ז"ל ועוד אחרת היתה בזה כי בכתובת האשה הלזו היה כתוב שאזבונא בזי'ן וכבר נודע מה שכתבו האחרונים ז"ל ומטו בה משם מוהריב"ל ז"ל דמספר כתובתה נלמוד כנודע ותו דלענין דינא אין קפידא בין זי'ן לסמך ושי'ן שמאלית וכמ"ש הרב ס' שמות ז"ל בשם איזמיראלאדא משם מהרימ"ט ז"ל ועי' לו בשם זאפירה ועי' להרב עז"ן בשם זאפירה שהסכים דאזלינן בתר מבטא הלשון יע"ש. ובענין מבטא שם זה המורגל בפי הכל הוא בזי'ן כאשר נתברר על פי החקירה. אמור מעתה מאילין טעמי נכתב כנז"ל. ובענין הכינוי בכורה אף שפה העיר נהגו כת הקודמים כשנשתקע השם העיקרי לכתוב גט שני בנוסח אנת דמתקרי' בכורה היינו דוקא בנשתקע שם העיקרי לגמרי אמנם בנדון זה ידענו דהוו קרו לה הכי והכי ובכה"ג ודאי יספיק בכתיבת פ' המכונית בכורה וכן נמצא בקונט' אשר ביד הסופר שנעשה מעשה מטעם זה בגט אחד בלבד ועי' בשמות שבסו"ס מ"מ סי' כ"ה וכ"ט ול"ד וקכ"ב

שוב אחר ימים מצאתי פתקא אחת להרב המו' מהר"ח אלפאנדארי ז"ל בענין שם שאזבונא וראיתי להעתיקה וז"ל מהר"ר שרביט ז"ל כתב שאזבונא וטעמו מדמצא בכתובה כן וסמך לו מדכ' הריב"ל בח"ג סי' ז' דבאלף איכא דקפדי ואיכא דלא קפדי ויש לסמוך בכתובות ואגרות ושטרות והנה בכתובת אשה זו כתוב ששבונא בלא אלף אך דא עקא שמהר"ר שרביט כתב שאזבונא בזי'ן ואלו מהר"ר יאושע ומהר"א מוטל כתבו בשי'ן. לזה אומר דאין קפידא אם שיהיה בזי'ן או בשין דהנה בשם איזמיראלאדא כתב מוהריק"א סוף סי' י"ד דצריך בשי'ן ומהרימ"ט הביאו מהר"ר שמחה ז"ל כ' שהוא בזי'ן. ומהר"ש הנז' נתן טעם דזה תלוי במבטא הלשון וכו' ובין זי'ן לסמך ליכא קפידא כמו יעלוז יעלוס דהכל אחד וכמ"ש הרי"ט בשארית יאודה דף פ"ב דהתלמוד אינו מקפיד בין זי'ן לסמך כמו נזקרין נסקרין והנה ידוע הוא דבין סמך לשי'ן ליכא קפידא וא"כ יש לכתוב ששבונא כמ"ש בכתובה ועתה אלכה לי למאי דכתב הר"א מוטל דצריך לכתוב אלף בין שין לשין כדי שלא יראה כששבונא בצירי לזאת אומר דאיברא דבפארג'ון לפרג'ון נתנו שני גטין בפני מהראנ"ח והרי"ט והרח"א והטעם משום דמשתנה שמו דאי הוי בלא אלף נקרא פרגון והטעם משום דלא נמצא לא בכתובה ולא באגרות פרגון דאם היה נמצא הרי כתב הריב"ל דאע"ג דמשתנה השם דבמקום פאלומה אומרים פלומה וכמ"ש הוא עצמו לעיל אעפ"כ כתב דהולכין אחר האיגרות דלמאי ניחוש לה אי משום שש ובכתובתה נמי יקראו כן. עוד אני אומר כיון שאם מניחים האלף בין שי'ן לשין אין לפסול הגט על זה וכמ"ש הרח"ש בתשובה סי' כ"ו בשם חאנוכה יע"ש עכ"ל הרב הנז', הנך רואה שפתי צדיק הם המדברים ככל אשר כתבנו דליכא קפידא והוא ז"ל בנ"ד עשה מעשה מטעם הכתוב' גם אנחנו סלקא לן שמעתין מטעם הכתוב בכתובה וכמש"ל וה' יצילנו משגיאות:

ובהיותי באזמיר יע"א מצאתי בשמות הגטין למהר"י ן' נעים ז"ל העיד בגט שבא מברושה בימי הרב מהרש"ל והיה המסדר מוהר"י אלפאנדארי ז"ל וכתב שאזבונא ושלחו מתם כי כן מנהגם ומנהג קושטא. ועי' בשמות למהרש"ל הנז' מכ"י סי' י"ד יע"ש והאריך בזה וסיים שמנהג אזמיר לכתו' ששבונא ושוב נדפס ס' יד אהרן ועי"ש שהאריך בזה (אמר המ"ל ועי' להר' פאר דורינו כמוהרח"ף ז"ל בספרו חיים ושלום ח"ב דף קכ"ג ע"ד שעמד מתמיה במה שהר' יא"ה ז"ל מייתי ממורינו ה' הגדול מוהר"ש הלוי ז"ל שכותב בשני שינין ובאלף לבסוף ואילו במזכרת הגטין בס' לב שלמה אות י"ג כת' בשין ואלף וזי'ן וה'א לבסוף וזה היה בגט שניתן על ידו והניחו בצ"ע עי"ש בדבריו. ואנא עבדא אמינא דגברא רבא חזינא ותיובתא לא קחזינא והוא שהרב נתן טעם לדבריו להיות' שהיא עצמה המתגרשת בסי' י"א ועי' בית אהרן ז"ל):

תוכן העניינים

טיב גיטין (מודעי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה