טיב גיטין (מודעי)· רבי חיים מודעי
יא
בג' בשבת כ"ח יום לירח אדר הראשון ש' התק"ה מסר אברהם בן יעקב גט כריתות לאשתו מסעודה בת שלמה. המגרש הלזה היה נקרא בפי הכל איבראהים כמנהג המסתערבים וחקרנו ודרשנו מפי אנשי מקומו לדעת מנהגם בקריאת שם המילה וכולם פה אחד העידו כי קוראים בשם אברהם ומעולם לא נקרא איש בעת המילה בשם איבראהים ואף שבגדלם קורין להם כן. וכן נודע שבבהכ"ן שלו קוראין אותו לעלות לס"ת בשם אברהם ואמטו"ל נכתב שם אברהם לבד ולא חששנו לשם איבראהים כלל וכהסכמת הר' ג"פ בדק"ו ובס' ע"ן יע"ש ועי' בס' משאת משה ח"ב סי' ח' וט' שנדון שלהם חלוק משלנו ומדבריהם תורה יוצאה לנ"ד ודוק (אמר המ"ל הא ודאי בכותבו איברהים כסדר הזה לדיוקא נקיט דדוקא ביו'ד אחר האלף כאשר הובא בס' ע"ן וכאשר כתב הרב יא"ה ז"ל משם ה' משאת משה ז"ל בפי' איתמר שצריך לכתוב יו'ד אחר האלף ואמת אגידה כי פה מצרים נמצא כתוב בגטין שניתנו בבתי דינין שלפנינו פעמים ביו"ד אחר האלף ופעמים חסר היו"ד ומרן אבא תפארת ישראל זלה"ה בראותו מ"ש הרב משאת משה ז"ל בסי' ט' דד"ל ע"ג דמעולם לא יצא מפיו לכותבו איברהים ביו"ד אחר האלף ודלא כאשר הביא הרב י"א וגם תשו' הרב מוהר"א מונסון ז"ל הוא אברהם דשקיל וטרי עם הרב משאת משה ז"ל היא באה בקונטרי' תשובותיו כ"י הנקרא פרי עץ הדר וכמוס תחת ידינו מ"ש בארוכה בדבר זה בסי' י"ו וי"ח קבע להלכה לכתוב אברהים בלא יו'ד אחר האלף):