טורי אבן· רבי אריה לייב בר אשר גינצבורג
דף מ"ג
ע"א ד"ה הדר אמר רבא.
ועוד דהא אמר רבא בפ"ג דסוכה כו'. הנה רבא גופא ס"ל בביצה ך' דאם זרק הורצה ואיהו ס"ל דלינה מועלת בראשו של מזבח: שייך לאבני שוהם ד"ה מאי עבידתי' בחה"ס בסוה"ד.
אבל א"י אמאי דחקו התו' כו'. כבר עמדו בזה הרש"ל והרש"א שם ע"ש.
אך מ"ש הרש"א שם דבנמכר בלא פגע בו יובל נמי יוצא בשש למכירתו. במחכ"ת אישתמיטתי' דשש שנים שבעבד עברי הוא מעל"ע כדאי' בעירוכין (דף י"ח ב') ומקץ שבע שנים היינו למנין עולם ובעיקר פי' הש"ס ושבע לנרצע.
לולא פירש"י ותו' נלפע"ד לפרש ע"פ ל"ב מדות דר"א בשריה"ג מדה ט' בדרך קצרה ע"ש דוגמאו' שהביא. וה"נ חסר תיבה אחת והוא תיבת שבתות.
ושיעורו מקץ שבע שבתות שנים והוא יובל. וכה"ג מצינו חסר תיבה ברות (ג' ט"ו) וימד שש שעורים דשיעורו לפי הפשט (וגם לפי הדרש לפי' היפ"ע במדרש) שש סאים.
א"ו דחסר עוד פעם תיבת שבע. וע' רשב"ם ע"פ ותמנע היתה פלגש וכ"ה בש"ס בכמה דוכתי כי אתא רבין אמר ר"י דשיעורו אמר אמ' ר"י.
וע' תו' בפ' בא ע"פ ומושב ב"י שתרגם שלשים שנה שלשים שמיטין דשנין. והוא ממש כנ"ד: מילואים דף מ"ד ע"א ד"ה אחד באלול.
הל"מ תירץ דה"א מטעם ק"ו מה כבשים ועזים שהן ב' מינין מתעשרין זע"ז. חדש וישן לא כ"ש עשר תעשר: ד"ה אחר רבא אלמא אשה ישנה בבל תאחר הנה בספרי פ' מטות איתא להדיא מדכתיב שם בפרשה ואשה וי"ו מוסיף להקיש אשה לאיש גם לענין ב"ת הרי להדיא כד' הרמב"ם מהרב המופלג מו"ה ש"ש: וכבר תי' כן בעל ס' נ"ת (דף נ"א): שם ד"ה אמר רבא כו' דקיי"ל כאביי לגבי ר"ז דבתרא הוא.
צ"ע בדברי המפרשים דהלכה כבתרא היינו מאביי ורבא ואילך ומכ"ש לפי מאי דגרסינן אמר לי אביי וידוע דהיכי דהתלמיד משיב בחיי הרב הלכ' כהרב ע' שונה הלכות. ועיין בנ"י ר"פ חזקת הבתים שמביא כן להדיא בשם הרי"ף מדהשיב א"ל רבא ולא אמר רבא הוי כתלמיד לגבי הרב: