טור· רבנו יעקב ב"ר אשר
חושן משפט · סימן תיז
א לא יזרוק אדם אבנים או דבר אחר לר"ה שלא יכשלו בהם רבים:
ב אין עושין חלל תחת ר"ה ולא בורות שיחין ומערות אפילו על כיפת אבנים חזקה מאד שמא תפחת:
ג ואין מוציאין זיזין בר"ה אא"כ הוא למעלה מגמל ורוכבו והרמב"ם זכרונו לברכה כתב והוא שלא יאפיל דרך הרבים:
ד אבל במבוי יכול להוציאו מדעת בני המבוי משא"כ בר"ה שאין לו בעלים:
ה ואם רצה כונס בתוך שלו ומוציא:
ו כנס ולא הוציא יוציא כל זמן שירצה אבל אינו רשאי להחזיר הכותל למקומו.
ז שדרך שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו:
ח לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות בולטין לר"ה הרי הן בחזקתן ואפי' אם נפלו חוזר ובונה אותן:
ט אילן הנוטה לר"ה קוצצו כדי שיהא גמל ורוכבו עובר.
י מניחין בשפתי הנהרות פנוי כרוחב כתפי המלחין שיורדין שם ומושכין הספינות וכל אילן הנמצא ברוחב זה קוצצין אותו וא"צ להתרות בבעליו מפני שמעכב על מושכי הספינות:
יא אין שורין טיט בר"ה להשהותו זמן רב ואין לובנים בו לבנים.
יב אבל גובלין שם טיט לצורך בנין אבל לא לעשות לבנים:
יג והבונה ברה"ר כשמביא (ס"א כשמכין) האבנים צריך שלא ישהם שם אלא מביא ובונה מיד ואפ"ה אם הזיק חייב לשלם.