טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן תרפה
לא נעלם מעיני כל קורא מה שאמרו חז"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד היין לשקול ו' אלפים ככר כסף בעבור ישראל. ולכן הקדים הקב"ה השקלים דישראל דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים. וסוד הדבר הוא מ"ש פרשת בראשית דף י"ד (ח"א יד, א) וזה לשונו: "כיון דאתקדש יומא אשתאר בריאה דרוחין דלא אתברוי לון גופא וכי לא הוה ידע קוב"ה לאעכבא לקדשא יומא עד שיתברון גופין להני רוחין? אלא אילנא דדעת טוב ורע אתע' ההוא סטרא אחרא דרע ובעא לאתתקפא בעלמא וכו' כיון דחמא כך קב"ה אתער מגו אילנא דחיי נשיבו דרוחא ובטש באלנא אחרא ואתער סטרא אחרא דטוב ואתקדש יומא וכו'".
הנה למדנו ממאמר זה כי כל מקום דסטרא אחרא רוצה להתגבר מקדים סטרא דקדושה להתגבר כדי שלא יחרב העולם. והיינו סוד מה שאמרו חז"ל לעולם הקב"ה בורא רפואה לישראל תחילה ואחר כך מכה אותם. ולפי כי יש למעלה שקל הקדש שנאמר "פלס ומאזני משפט לה'", וכנגד זה הם מאזני מרמה בסטרא אחרא בסוד הטיקלא דעשיק' נשמתין (כדאיתא פרשת משפטים). והוא שורש להמן שרצה לחטוף נפשות של ישראל להשמיד להרוג ולאבד - ולכן זכר לדבר "ראש חדש אדר הסמוך לניסן", לאפוקי בזמן שהם שני אדרים, "כשחל להיות בשבת קורים פרשת שקלים שהיא כי תשא", כלומר פן תחשוב בלבך כי מאי דהוה הוה וכבר נשתתק המן ומה גם בית המקדש חרב ובטלו השקלים -- ולכן בא חיוב זה לנו לקרא פרשה זו לתת הערה בלב האדם דאף על גב שנחרב בית המקדש ואין עוד שקלים, ומה גם שנשתתק המן ואין עוד צורך להקדים לקראת פרשת שקלים - ולכן יש לך לדעת כי מאחר שכל הדברים הנעשים למטה בעולם הגשמי יש להם שורש למעלה - ולכן שים לבך כי עדיין שורש המן קיים. הוא מה שאמרו חז"ל בפסוק "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" - אין לך דור שאין בו מאותו זרע פסול והקב"ה מאבדו מן העולם. וזה נמצא מפני כי השורש עדיין הוא קיים למעלה - סטרא אחרא. וכן בדומה לזה ענין השקלים הוא ענין פדות נפשינו מיד אויב ומהטיקלא הנזכר. ולכן על ידי קריאה זו מגביר סטרא דקדושה. והיינו מ"ש "כי תשא את ראש בני ישראל" כמה דאת אמר "וה' בראשם".
"עד ועשית כיור נחשת" שנעשה במראות הצבאות של הנשים הכשרות שהיו מתקשטות בהם ומתראות לבעליהן ומרבים פריה ורביה בישראל שהוא דוגמא אל השכינה - ההיא אבן טבא המתעוררת כלפי מעלה על ידי מעשה התחתונים כדאיתא פרשת אמור בפסוק "ופועל צדק" דצדיקייא עבדין תכשיטהא ומלבישים לבושהא ושויין לה עטרהא. נמצא היות בקריאה זו התעוררות לסטרא דקדושה מזכר עד נקבה. ובכן נמצא פדיון נפש איש הישראלי, על כן ירים ראש לעולם התחיה. וזכר לכיור הוא מה שאמר הכתוב "וזרקתי עליהם מים טהורים".
"ומפטיר ויכרות יהוידע את הברית להיות לעם לה'" כמו שאמר הכתוב "והסירותי את לב האבן מבשרכם וכו' ועשיתי את אשר בחוקתי תלכו".
ולהיות "יום שבת מוציאין ג' ספרים" רמז לג' מדות שבהם נברא העולם שנאמר "ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת". "ובאחד קורין פרשת השבוע" לרמוז על ענין ההווה שהוא בשלימות ביום הזה שהנה מתחילה נפלה הקליפה כנזכר בהלכות פסח שנאמר "כי נפול תפול לפניו". והכפל הוא לרמוז כי בכל שנה ושנה נופל סטרא אחרא והולך ומתמעט כנודע ליודעי חן, עד זמן העתיד שנאמר "יפקוד ה' על צבא המרום" וכל צבאם יבול. ונאמר "וחפרה הלבנה ובושה החמה" - ס"מ ובת זוגו כנזכר בתיקונים. ולכן נמי מורה שלימות ביש'.
"ובשני קורין בראש חדש" להורות כי כאשר זה נופל זה קם כמו שאמרו חז"ל "קיסרין וירושלים - אם יאמר לך אדם שתיהן נחרבו או שתיהן נבנו - אל תאמן שנאמר אמלאה החרבה". ולפי שנפל סטרא אחרא נתעלה סטרא דקדושה ואז תהיה לבנה במלואה שנאמר "והיה אור הלבנה כאור החמה". וכן מלכות בית דוד שנמשל ללבנה כמו שאמרו חז"ל מתחדש ויהיה שלם כאשר ביארתי בפסוק "הקטון יהיה לאלף", ודוד הוא הקטן. וכן מורה התחדשות לישראל שנאמר בהם "כי אתם המעט".
"ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים" כאמור. ועל ידי כל הענין זה נכנע ונשבר מטה הרשעים ומזל ישראל מתעלה שלכן נקרא חדש אדר כי השם גורם כמו שאמרו חז"ל "אשר שם שמות בארץ" - אל תקרי שַמות אלא שֵמות (מאמר). והיינו סוד מה שאמרו חז"ל שמות חדשים עלו מבבל ויש אומרים אף שמות מלאכים. ולכן מלת אדר, ר"ל כי אותו שנאמר "כלו כאדרת" מתמעט אות תי"ו שמורה מות (כדאיתא פרשת פנחס וכן פרשת בראשית בפסוק "ותרא האשה"), ונשאר אדר שנאמר "וַהֲווֹ כְּעוּר מִן אִדְּרֵי קַיִט" שנאמר "ובית עשו לקש". ונשארה חטה נקייה לקיים מה שאמר הכתוב "וממחיתה כי לא תקרב אליך" כדאיתא פרשת בלק. והוא תבירו לסטרא אחרא וכדאיתא פרשת משפטים באורך. ולכן סטרא דקדושה נשלם ומתעלה - היינו אדר מלכות. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. וחוזר להתחדש העולם כמו שאמר הכתוב "ואד יעלה מן הארץ" - היינו אד ממלת אדר. ואות ר' - רשעים יאבדו שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' וכו'".
"בשבת שניה מוציאין שני ספרים. באחד קורין פרשת השבוע" להורות השלימות בהווה כאמור. "ובני קורין זכור את אשר עשה לך עמלק". והענין מ"ש בזוהר "במילין ובעובדא אתער מה דאתער לעילא". ולכן אז מתקיים מה שאמר הכתוב "יזכר עון אבותיו אל ה'". מה שעשה עשו עם אבותיו וחטאת אמו אל תמח(?) מה שעשה עם אמו כמו שאמרו חז"ל יהיו נגד ה' תמיד ויכרת מארץ זכרם, ארץ העליונה, שנאמר "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". "ומפטיר פקדתי אשר עשה עמלק לישראל" - היינו לישראל עליון דבעא לאעקרא את קיימא מאתריה. ולכן נאמר "תמחה את זכר עמלק" וקרי ביה "זכר" נמי. ושם נאמר "ולא יהיה שריד לבית עשו".
"שבת שלישית שהיא ט"ו באדר מפסיקין ובשבת רביעית שהוא כ"ב לאדר וכו' ובשני קורא פרשת פרה" - כי יהיה מזה רמז לאדם בהווה ומה גם לעתיד ופנה למעלה. והנה בענין ההווה הוא מועיל לאדם לטהרו לפי כשם שאפר הפרה היה מטהר את הטמאים במעשה כמו כן עתה מועיל בנפש אדם שהרי נאמר "זאת התורה לעולה וכו'" כי קריאת התורה מועיל במקום של הקרבן. כך קריאת הפרשה מועיל בנפש אדם לטהר כמו האדם הנטהר על ידי אפר הפרה יהיה קדש. ומורה על העתיד שנאמר "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ונאמר "בלע המות לנצח". ומה גם מורה על ארבע מלכיות. ונוסף עוד על מלכות הרשעה כדאיתא במדרש: "ושרפו באש את עורה ואת בשרה ואת דמה" - אלו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטליטין שלה כמו שאמרו חז"ל. לפי שמתגאה שנאמר "ומילין לצד עילאה ימלל". ולכן נידונית באש שנאמר "חזה הוית עד די קטילת חיותא וכו' ויהיבת ליקידת אשא".
"ומפטיר וזרקתי עליכם מים טהורים". וכן נמי יהיה למעלה סוד מ"ש פרשת אמור דף צ"ח (ח"ג צח, א) וזה לשונו: "למלכא דהוה ליה בר יחידאי. אתא לזווגא ליה במטרוניתא עילאה. מה עבדת אמיה? כל ההוא ליליא עאלת לגבי גנזהא אפיקת עטרא עילאה בשבעין אבני יקר סחרנהא וכו'. לבתר עאלת לבי כלה חמאת עולמתהא דקא מתקני עטרהא ולבושהא תכשיטהא. אמרה לון הא אתקינית בי טבילה דמיין נבעין וכל ריחין ובוסמין סוחרני אינון מיין לדכאה לכלתי וכו'". ולפי שבא נחש על חוה ופירשה נדה נאמר "כטומאת הנדה היתה דרכם לפני". ולכן נאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים".
"יש אומרים דפרשת זכור ופרשת פרה חייבים לקרות' מדאורייתא וכו'" - כי הנה ד' שבתות הללו בהם נעשה ענין התעוררות למטה כדי להעיר לב עם נדכה ונבזה שנפלנו מאיגר רם לבירא עמיקא כמו שאמרו חז"ל - ידעו כי יש מקוה לישראל ומאן דמאיך יתרמי, כי דיו לעבד להיות כרבו שנאמר "נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל", ונאמר "איך נפלת משמים הילל בן שחר". ושם נאמר "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנפלת" ונאמר "ועבדו את ה' ואת דוד עבדי אשר אקים להם".
ולכן יש להחמיר בשני פרשיות אלו פרשת זכור ופרשת פרה לקראת אותם בעשרה כי הנה פרשת זכור שם נאמר "תמחה את זכר עמלק" ואמרו חז"ל אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שיכרת זרעו. ובזה אנו בטוחים כי כן נשבע הקב"ה שנאמר "כי יד על כס יה וכו'". ואחר כך עתיד הקב"ה לטהר אותנו וזה יהיה אחר קיבוץ גליות והתחיה שנאמר "בלע המות לנצח", י'צדק ה'טהרה ו'תחזק ה'קדושה כל הכתוב לחיים.
סליק הלכות חנוכה