טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן תרפ
הנה דין זה תלוי בסברא. ואמנם אע"ג דקים לן אם כבתה אינו זקוק לה מאחר שכבר הניח בה שמן כשיעור "עד שתכלה רגל מן השוק" - אמנם טוב הדבר "ליתן שום דבר לחוץ בין הנרות לפתח בשביל הרוח" לפי שידענו נאמנה כי השטן מקטרג לעכב המצוה ולבטל אותה לפי כי מעשה המצוה הוא מכניע הקליפה ומסלק כח המקטרג. ולכן לא ניחא ליה שתעשה המצוה. ואמנם מצינו שהמצוה נקרא נר כמו שאמר הכתוב "כי נר מצוה". והנה העבירה מכונה לרוח שלכן אמרו חז"ל "עבירה מכבה מצוה", להיות שהעבירה היא רוח שנאמר "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". ובהפך מזה אמרו חז"ל "אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות". ולכן צריך ליתן שום דבר לעכב הרוח, לא יכבה הנרות, כי כן הוא מעותד לכך.
"ובערב שבת אסור לקבוע הנרות בדלת עצמה אחורי הדלת" כי בזה הוא גורם כיבוי, כי מרחיק השמן מן הפתילה. "ויש שמתיר" מפני כי אין כונתו לכך. והמחמיר תבא עליו ברכת טוב.