אור ברסלב

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תרנ · פירוש ראשון

סימן תרנ

מאחר שהנחנו כי הדס וערבה הם כנויים לאנשים המתנהגים על פי מדותם אלו כמו שאמרו חז"ל הדס דומה לעינים, וערבה היא לשפתים, ולולב הוא דומה לשדרה. ולכן חזר והגיד כי האדם שהוא מתנהג על פי המדות האלה והוא שלם בהם בכל הדברים הנזכר הצריכים לאדם כדי להשלים סכום(?) איבריו לזכות בהם בעודו בעולם הזה להיות מרכבה לשכינה כמו שאמר הכתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ואמרו חז"ל "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם" -- ולכן עתה נתנו שיעור למדות טובות כל אחת מהנה. כי "שיעור הערבה" - דהיינו דוגמא אל השפתים, צריך שיהיה "שני טפחים" דהיינו שני דברים טובים יחדיו.
ראשונה ירצה להוכיח לאדם שיהיה חושק שפתיו כי כך אמרו חז"ל "מרבה דברים מביא חטא". וכן הוא אומר "אל תרבו תדברו גבוה גבוה". כי ממה שאמר "אל תרבו תדברו" הוא אזהרה אחת. ונוסף עוד כי על ידי ריבוי הדברים "יצא עתק מפיכם", כלומר מפני ריבוי הדברים שאומר האדם לרצונו ימשך כי יצא עתק מפיכם - יצא שלא מדעתו. ועוד כאשר יהיה פותח פיו לדבר הצורך ולא יהיה שיחת חולין. והיינו מה שאמר "שיעור הערבה67" כי יהיה לו שיעור, וצריך להיות שני טפחים כי הנה אמרו חכמים ז"ל אמר הקב"ה ללשון בראתי לך שתי חומות, אחת הם השינים והשנית הלא הם השפתים. ולכן ודאי שיעור הערבה שני טפחים, והרמז לשני חומות הנזכר.

ונוסף עוד יקיים פתח דברך יאיר בענין התורה ולא יתאלם. אם למוד לקרות דף אחד יקרא שנים, משנה אחת - יקרא לעולם פי שנים. ולפי שאמרו חז"ל כי הערבה הוא דוגמא לבני אדם שאין בהם לא תורה ולא מצוה - ולכן נתנו שיעור בה שתהיה "שני טפחים", ר"ל טפח אחד לענין המעשה למצוה וטפח אחר לענין עסק התורה. אז טוב לו ולא יצטרך לזולתו לזכות בו.

וזה לך האות "בשיעור ההדס" הדומה לעינים שאין מספיק שהאדם לא יראה דבר של איסור לפי שנאמר "ועין נואף" כמו שאמרו חז"ל בפסוק "טוב מראה עינים" - טוב ראיה אחת באשה מגוף העבירה. ולכן אע"ג שיהיה האדם זהיר לו למראה עיניו יראה - עם כל זה צריך להתרחק ביותר אם יראה דבר של ערוה יסגור עיניו שנאמר "ועפעפיך יישירו נגדך". והיינו "שיעור ההדס שני טפחים". והוא דוגמא שיסגור שני עפעפיו ולא יביט בזולת ויהיה לו חלק בתורה בשיעור שני טפחים - אחד לתורה ואחד למצוה. ועל ידי כך ריחו לא נמר וריח לו כלבנון ממעשה המצות. כמו שאמרו חז"ל "מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם כך יש בני אדם שאין בהם תורה ויש בהם מצוה".

ועוד נתנו שיעור בענין הלולב שהדוגמא לו חוט השדרה שיהיה שייף עייל שייף נפיק. כמ"ש הרמב"ם ז"ל בכל המדות טובות יבחר דרך האמצעי הנקרא "דרך השם", רק לענין הענוה מאד מאד הוי שפל רוח. ולפי כי התורה קדמה למעשה - לכן הלולב "עודף על ההדס טפח באמה בת ה' טפחים" שבה נברא העולם שנאמר "מי מדד בשעלו מים". והם ה' פעמים "מים" הנזכר במעשה בראשית. "ואם תעשה אותה ששה", לרמוז כי כן ענין הבריאה היה בששת ימים, "צא מהם ג' להדס" - הם ג' צדיקים דומים להדס שמקיימים את העולם כמו שאמרו חז"ל על ג' עמודים העולם עומד. אית דאמרי ג' אבות אברהם יצחק ויעקב, ואית דאמרי ג' בני קרח, ואית דאמרי חנניה מישאל ועזריה.

"נמצא שיעור הדס וערבה טפחיים ומחצה שהם עשר גודלים" - לתת רמז לאדם מ"ש רבינו בשעת פטירתו פשט עשר אצבעותיו ואמר רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהנתי מהם אפילו באמצע קטנה.
"ושיעור שדרו של לולב י"ג אצבעות" - והרמז כי על ידי מעשה המצות יזכה האדם לי"ג נהרי אפרסמונא דכייא. "ויש אומרים ששיעור שדרו של לולב י"ד גודלים" - ר"ל כי יד הקב"ה פתוחה לקבל שבים ויזכה לכך. "ויש אומרים ששיעור הדס וערבה י"ב" - כי העיקר המעשה על ידי פרקי הידים - ששה. ושוקיו עמודי שש.68

ויש דברים שאדם אוכל פירותיהן "ואין להם שיעור למעלה" - להגיד כי שכר המצות אין לו קץ למעלה. "ויש אומרים שאפילו הוסיף בהדס וערבה עד כמה לעולם צריך שיהיה שדרו של לולב למעלה מהם" לתת כבוד לתורה כמו שאמרו חז"ל יש בני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מצוה ודוגמתו הלולב.

תוכן העניינים

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה