אור ברסלב

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תרמג · פירוש ראשון

סימן תרמג

מפני כי על ידי המצוה אשר יעשה האדם קונה קדושה בנפשו אשר על כן חז"ל התקינו בנוסח הברכה "אשר קדשנו במצותיו" - ולכן צריך לברך על המצוה. ונודע הוא כי עיקר הברכה נאמר על היין שנאמר "ותאמר הגפן אם חדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים". ולכן מקדים הברכה על היין לפי כי הוא עיקר. ונוסף עוד כי לפי שהיין הוא רמז למה שעתיד הקב"ה להשקות לצדיקים באותה סעודה, יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ואיתא בזוהר פרשת תולדות דף קל"ה (ח"א קלה, א) וזה לשונו: "אמר ר' יהודה לר' חייא, הא דתנינן דעתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים לעתיד לבא, מאי היא וכו'? דאמר ר' אלעזר סעודת הצדיקים לעתיד לבא כהאי דכתיב ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו. ודא הוא דתנינן ניזונין. ואמר ר' אלעזר באתר חד תנינן נהנין ובאתר אחרא תנינן ניזונין. מאי בין האי להאי? אלא הכי אמר אבא: הצדיקים שלא זכו כל כך נהנים מאותו זיו, שלא ישיגו כל כך. אבל הצדיקים שזכו - ניזונין עד שישיגו השגה שלימה. ואין אכילה ושתיה אלא זו. וזו היא הסעודה וכו'. רב הונא אמר הא והא איתא לעתיד לבא. ותאנא אמר ר' יוסי יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם מיום שנברא העולם, ועתידים להגלות לצדיקים לעתיד לבא. וזו השתיה ואכילה ודאי דא היא וכו'".

הנה מבואר מדברי המאמר השתיה של יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית ענין נגלה הוא שתיית יין ממש. ויש ענין נסתר גם כן - הם הסודות שעתיד הקב"ה לגלות לצדיקים. וכן איתא במדרש באותה סעודה עתיד הקב"ה לדרוש את התורה דבר שלא שמעתם אוזן מעולם. ולכן "ברכה על היין קודם ואחר כך קידוש", שהקב"ה מקדש עמו ישראל יותר ממלאכי השרת. "ואחר כך מברך על הסוכה" - שכן עתיד הקב"ה47 לצדיקים כל אחד ואחד סוכה מעורו של לויתן כנ"ל.

"והקידוש יהיה מעומד בחברת(?) הרמב"ם ז"ל". והמקדש מיושב - חסר התבונה ולא ראה אור ספר הזוהר, דהכי איתא פרשת אמור דף ק"ג (ח"ג קג, א) וזה לשונו: "ואמר ר' אבא כתיב "בסוכות תשבו שבעת ימים" ולבתר "ישבו בסוכות". בקדמיתא 'תשבו' ולבתר 'ישבו'? אלא קדמאה לאושפיזי, תניינא לבני עלמא. קדמאה לאושפיזי כי הא דרב המנונא סבא כד הוה עייל לסוכה הוה חדי וקאי על פתחא דסוכה מלגאו ואמר נזמן לאושפיזין מסדר פתורא וקאים על רגלוהי ומברך וכו'".
הנה מבואר מדברי המאמר שהיה מברך על רגליו מעומד ואומר אחר כך "תיבו אושפיזין עילאין תיבו".

"ומברך לְיַישב בסוכה", כי כן אנו מאמינים כי עתיד הקב"ה להושיב אותנו בסוכות כמו שאמרו חז"ל כל מה שעשה אברהם למלאכים עשה הקב"ה לבניו ג' פעמים הוא אומר "והשענו תחת העץ" - הקב"ה הקיף אותם ענני כבוד שנאמר "ואשא אתכם על כנפי נשרים". בארץ - "בסוכות תשבו". לעתיד מנין? שנאמר "וסוכה תהיה לצל יומם". ולכן מברך "ליישב" דמשמע נמי לעתיד. "ויושב ואחר כך מברך זמן" שאנו בטוחים נמי שנגיע לזמן הסוכה העתידה להיות לנו.

"בשאר הימים מברך על הסוכה קודם ברכת המוציא". ונוהגים לברך בשעה שרוצים לאכול "ליישב בסוכה" ואחר כך יושבים ורוחצים ידיהם. ותכף מברכים המוציא כמו שאמרו חז"ל "שלש תכיפות הם... תכף לנטילת ידים המוציא". וכל העושה כן אין השטן מקטרג באותה סעודה.

תוכן העניינים

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה