אור ברסלב

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תרלד · פירוש ראשון

סימן תרלד

הנה נתבאר למעלה כי ענין שבעה על שבעה היינו שמקיים שבעה מצות שנצטוו בהם בני נח אמנם חזר הקב"ה ונתנם להם לישראל כמו שאמרו חז"ל "ראה ויתר גוים - ראה הקב"ה שאין מקיימים אותם אומות העולם, פרקן מהם ונתנם לישראל". ולכן על יסוד זה יאמר נא:
"סוכה שאין בה שבעה על שבעה", כלומר כי אין אדם זה מקיים שבעה מצות הללו על עיקר זה שחזר הקב"ה ונתנם לישראל, לכן "פסולה" אותה סוכה כי לא יבאו השבעה צדיקים לתוכה ולא השכינה.

"ולענין גודל אין לה שיעור למעלה" - כל המרבה במצות לתקן סוכה זו הרי זה משובח. ובלי ספק שהיא מגינה עליו בעולם הזה ולעולם הבא.

"אם היא עגולה וכו'" - הנה נתבאר כי סוכת דוד הוא סוד אות ה' ואין זה הדבר בהזדמן. כי מה שאמרו חז"ל "עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה". וכבר נתבאר אלי כי 'עטרה' זו הוא סוד אות ה'. ולכן אמרו חז"ל "עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק שנאמר יהיה לה' לעטרת צבי". ולכן קא סלקא דעתך כי עטרה זו תהיה "עגולה" כי כן ה' זו היא סוד הסוכה כנזכר.

ולכן יאמר נא כי אם באמת סוכה זו היא 'עגולה' מה שעשה אותה ותקן אותה בסוד אות ה' כאמור, כי כן הוא תיקון נשמתו להיות כלולה ממעשה המצות. אמנם "צריך לרבע אותה" לרמוז כי העיקר הוא ייחוד הקב"ה מה שהוא שקול כנגד כל המצות כמו ששנינו כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה קורין פרשת שמע ואחר כך מקבל עליו עול מצות שהוא "ואהבת". וכמו שאמר הרמב"ם ז"ל עיקר הכל יחודו של הקב"ה. וכדאיתא בזוהר שצריך לקבל עליו מיתה כשאומר "ה' אחד". והיינו שצריך שתהיה הסוכה מרובעת - הוא כנגד ייחוד ה' שהוא ד' של אחד. וכן נמי צריך להיות בה "כדי לרבע בה" - הם ארבעה פרשיות של קריאת שמע, כי העיקר הוא שיהיה בה "כדי לרבע שבעה על שבעה", הם שבע מצות של בני נח שקבלו עליהם ישראל בסיני כנ"ל.

"יש בה ז' על ז' וכו'" - הנה חזר והגיד כי אם באולי נמצא באדם זה העושה הסוכה שהיה מקיים "שבעה על שבעה" - הוא מה שאמרו חז"ל "שבע ביום הללתיך" כנגד שבעה ברכות: בשחר שתים מלפניה ואחר מלאחריה, ובערב שתים מלפניה ושתים מלאחריה - הרי שבע ביום הללתיך. ועוד אמרו כנגד שבע מצות שהאדם מקיים בכל יום: תפילין וציצית וכו' - הרי שמקיים שבע על שבעה - היינו מ"ש "אם יש בה שבע על שבע".

"ונתן בה בגדים לנאותה" - כנראה כי אותה מצות אשר יעשה לא היה לשמה זולת 'לנאותה' - אותה סוכה להתנאות בה. לכן "פסולה" כי בא זה ואבד את זה וגילה דעתו למפרע כי כל המצות שהיה עושה מתחילה ועד הנה היו להתנאות בהם. ולכן פסולה מלהגן עליו כמדובר לפי שהרי על ידי בגדים אלו שנתן בה כנראה כי היה עושה גמילות חסדים להתנאות בהם וממעטים אותה על ידי כן משבעה מצוה על שבעה שעשה, לכן היא פסולה כאמור.

"מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית" - ירצה להגיד כי אדם זה היה "ראשו" (הוא בחינת המחשבה) "ורובו" (בסוד הדיבור) היה בתוך הסוכה מתוקן וטוב ויפה. אבל "שולחנו" שהוא רמז לענין המעשה - זה היה "בתוך הבית" ואינו בשלימות כדי להכנס לתוך הסוכה. ולפי לענין כל מעשה של המצות צריך שיהיו שלמים בשלש בחינות מעשה דיבור מחשבה כדאיתא בזוהר, וכאשר מתחסר אחת משלש אלה נמצא המצוה חסירה, ולכן לא תצלח להוציא כלי למעשיהו. ולכן בזה שנמצא במעשה המצוה זו של הסוכה, 'רובו וראשו' שהם עיקר המצוה (כנגד המחשבה - ראשו, וכנגד חלק הדיבור - רובו), רק לענין המעשה לא היה שלם לפי כי 'שולחנו' הוא המכפר עליו חוץ לסוכה. "ואכל הרי זה כאילו לא אכל בתוך הסוכה" כדי להיות מזבח כפרה עליו, "אפילו אם היא סוכה גדולה" ממעשים טובים רבים. "גזירה שמא ימשך אחר שולחנו" כי לא יהיה חושש עוד מכאן ולהבא לענין המעשה כי יאמר רחמנא לבא בעי. ולכן מעתה אינו נחשב שאכל בסוכה.

תוכן העניינים

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה