טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן תרלב · פירוש ראשון
כאשר הנחתי למעלה כי מעשה18 נחלק לשנים. כי הגג שלה הוא נעשה על ידי המצות החמורות, אמנם הדפנות הם נעשים על ידי מצות קלות. ונתבאר למעלה כי זה יהיה משפט הסוכה זו אשר יעשה האדם להגן עליו בעולם הזה ולהיות לו להועיל לעולם הבא כמשפט כל המצות אשר הוא מגינה.
ולכן יאמר כי "סכך פסול פוסל באמצע" - דהיינו מעשה הרע אשר נעשה בתוך הסוכה, או באותם הימים אע"ג כי אינו בתוך הסוכה ממש. והוא "פוסל בארבע טפחים" כלומר לפי כי זה הוא משפט האדם החוטא כי שלשה פעמים מוחל לו הקב"ה שנאמר "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר", וכך היא המדה מעביר ראשון ראשון. והיינו 'בתוך ארבעה' שנאמר "ועל ארבעה לא אשיבנו". והם טפחים על הרע כפים. ולכן "פחות מארבעה19 כשרה ומותר לישן תחתיו" על דרך "בשכבך תשמור עליך - בקבר". והיינו שאמר "מותר" לומר כי אינה מנוחה שלימה לפי שהוא עתיד ליתן עליהם דין וחשבון אם לא עשה תשובה.
אמנם "מן הצד" - (אם כן) [אם]20 מעשה הרע אשר עשה היה "מן הצד", בדיעבד, והוא לא ידע ואשם. "אינו פוסל אלא בארבע אמות" - רצה לומר כי העון הוא מן החמורות. "אבל פחות מארבע" - שלא חטא ארבע פעמים או שלא היה מן החמורות כאמור, "כשרה דאמרינן דופן עקומה והיינו לומר שאנו רואים כאילו הדופן" של המצוה שיעשה האדם (כי כך דופן בגימטריא מצוה כאמור), ואנו אומרים דופן זה (היא המצוה) "כאילו נעקם" ומחשב זה הסכך הפסול של העונות שעשה "מגוף הכותל", שהוא הדופן של המצוה. והיינו מה שאמרו חז"ל "גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה". כי הנה אותם העונות מאחר שהיו מן הצד אינו מן החמורות והיו מסוג עבירה לשמה - נחשב למצוה לצורך של הסוכה.
"ודבר זה הלכה למשה מסיני" - כי כן נאמר לו "שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי" ופירש מחיוב העונה. ונאמר "מי יתן והיה לבבם זה להם", ולבם לא נכון עמו, ואמרו "דבר אתה עמנו ואל ידבר עמנו אלהים".
"הילכך בית שנפחת" - אותו בית שיש לכל אחד מישראל כאמור (כי כל אחד יש לו חלק בגן עדן), ונפחת מפני מעשה הרע שעשה. "וסיכך" במעשה המצוה "במקום הפחת" על דרך מה שאמרו חז"ל "אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיו לטוטפות בין עיניך". הרי שסיכך במקום הפחת ממש של העבירה עשה כנגדה סיכוך של מצוה. "ונשאר מן התקרה סביב בין סכך כשר" (של המצוה) "לכותלים של הבית פחות מארבע אמות כשרה" נמי לענין סוכה. ואף על גב כי הבית זה אינו מועיל לענין סוכה שצריכה מעשה שנאמר "תעשה לך" ולא מן העשוי.
"ומיהו שאין ישנים תחתיו", ואף על גב שנתקן הפחת על ידי המצוה (ישנים תחתיו)21, אף על גב כי לענין סוכה הועיל, אבל להועיל נמי לענין מה שאמר הכתוב "בשכבך תשמור עליך - בקבר" - לא תועיל כלל "כל זמן שיש בו ארבע טפחים" מן העונות כאמור.
"במה דברים אמורים? בסוכה גדולה" הנעשית על ידי מעשה הטוב שלם בכל הפרטים (שהם מעשה דיבור מחשבה). "אבל בסוכה קטנה" שיש בה תרתי לריעותא מאחר שהיא נקרא קטנה משמע שאינה גדולה בכל הפרטים האמורים שצריך להיות בכל מעשה המצוה, ומה גם "שהיא שבעה על שבעה" - היינו כי מצות הללו הם השבע מצות שניתנו לבני נח וחזר ונתן אותם הקב"ה לישראל. ולכן מעשה הרע של סכך פסול "בין שהיה באמצע", רצה לומר באמצע של הסוכה, או שהיה באמצע הימים של הסוכה, "בין" שהיה הפיסול של מעשה הרע "מן הצד" של מעשים אלו. "בשלשה טפחים" - שעשה שלשה פעמים מעשה רע הוא הנעשה ביד22 - "פסולה". "בפחות משלשה פעמים" שחטא - "כשרה" להגין עליו. "וישנים תחתיו" שנאמר "בשכבך תשמור עליך" - בקבר.
"ומצטרף" - כי מאחר שנאמר "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר", וכך היא המדה מעביר ראשון ראשון ולכן "מצטרף להשלים הסוכה לכשיעור", כלומר לא מבעיא אם עשה תשובה כי בזה אפילו זדונות נחשבות לו כזכיות, אלא אף על גב כי ישב לו ולא חטא עוד אף על גב כי בא מעשה לידו רק שאינו מתכוין לשם תשובה - כי העושה תשובה צריך להתוודות ולהעיד עליו יודע תעלומות שלא לעשותם עוד וצריך להתחרט רק כי לא חזר עליהם בלבד אף על גב שבאו לידו - הרי אלו מצטרפין עם המצות לענין להשלים הסוכה לכשיעור של המצות.
"אויר בין בגדולה בין בקטנה שוים" - הנה יש הפרש בין סכך פסול לאויר, דאילו סכך פסול הוא עשה מעשה רע במעשה בפועל, אמנם 'אויר' היינו התרשלות מלעשות מצוה, כי מפני שבאה לידו ונתרשל ולא עשה אותה לכן נשאר אותו המקום פנוי מן הסיכוך של מעשה המצוה. ואף על גב דקים לן כי לא קנסי אעשה כמו שלמדנו ממעשה דרב קטינא עליו השלום, אמנם מכל מקום הוא העדר גדול כאשר הוא מבואר מן הראשונים. ומה גם אצלי. ודבר פשיטא הוא דהא מעשה הרע נתקן על ידי מעשה התשובה כקטן שנולד דמי, ונוסף עוד אם יעשה תשובה מאהבה כי אז זדונות נחשבות כזכיות. אבל העדר מעשה המצוה אין לו תקנה על ידי תשובה. וכבר הסכימו על דבר זה חז"ל כמו שאמר הכתוב "וחסרון לא יוכל להמנות" - מי שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם אין לו תקנה.
ולכן יאמר נא: "אויר" שהוא התרשלות של מעשה המצוה, "בין בסוכה גדולה" שעשה מצות רבות וגדולות, "בין בקטנה" שעשה שבעה מצות בלבד כאמור, "שוים דבין באמצע" (אם נעשה התרשלות ה*** באמצע הסוכה או באמצע ימי הסוכה), "בין שהיה מן הצד" אף על גב שאין קונסין עליו מכל מקום, "בשלשה טפחים" - אם נתרשל שלשה פעמים בקפיצת יד "פוסל הסוכה" מלהגן עליו. "פחות משלשה פעמים כשרה ומצטרף" כי אין נחשב התרשלות זה להפסיק בסוכה הנעשית ממעשה המצות אלא מצטרף עם המעשה של הסוכה להשלים אותה בעולם הזה. "ואין ישנים תחתיו" - כי אין מתקיים בו "בשכבך תשמור עליך - בקבר", דהא מה שאין קונסין על עשה היינו בעולם הזה אבל אחר המיתה למה לא יקנסוהו שבטל המצוה לרצונו כאמור.
"סכך פסול", של מעשה הרע אשר יעשה האדם לחטא בהנה, אמנם הוא היה "פחות מארבעה" פעמים כי על שלש הקב"ה מוחל אמנם "ועל ארבעה לא אשיבנו". וזה היה פחות מארבעה. "ואויר אצלו", מענין התרשלות של מעשה המצות אצלו, והיה "פחות משלשה" פעמים. "אין מצטרפים זה" עם המעשה עם ההתרשלות "לפסול הסוכה".
"הילכך אם אויר של שלשה" פעמים שנתרשל מלעשות המצוה הם "במקום אחד" בסוכה של מעשה הטוב, "אפילו מעטו בסכך פסול" (של מעשה הרע) "כשר". "והני מילי בסוכה גדולה" - שנעשית ממצות הרבה וגדולים אותם המצות בכל הפרטים שצריך להם - מעשה דיבור מחשבה - דאז אינו פוסל. "אבל בסוכה קטנה" שלא נמצא במעשה המצוה שלה שלימות המצוה על דרך הנזכר (מעשה דיבור מחשבה), "והיא שבעה על שבעה", דהיינו שקיים שבעה מצות שנצטוו בהם בני נח בתחילה וחזר ונתן אותם לישראל. "אם יש בין שניהם של האויר" (של התרשלות) "ובין סכך פסול" (של מעשה הרע), בין שניהם "שלשה טפחים" - צירוף שלשה פעמים. "מצטרפים זה עם זה" לפסול אותה הסוכה ולא תועיל להגן עליו ולהציל לו מרעתו כאמור.
"אם יש סכך פסול" (ממעשה הרע) "שני טפחים" - דהיינו הרמז לשני פעמים. "ועוד סכך פסול" - עשה פעם אחרת מעשה הרע של סכך פסול שני פעמים, הם שני טפחים שעשה מעשה בידים. "ואויר" של התרשלות מלעשות מצוה "פחות משלשה", רצה לומר פחות משלשה פעמים, "מפסיק ביניהם" של אלו העונות. "יש להתספק אם שני הפסולים הם מצטרפין לפסול את הסוכה" מלהיות מגינה על האדם. אבל לענין של צירוף העונות פשוט הוא כי הם מצטרפין. רק לענין תועלת הסוכה בהווה מספקא לן אם מפסיקין.