טור - אורח חיים - חידושי הגהות
סימן כט
הערה א: אף על גב דלקמן גבי ביעור חמץ כתב בשם בעל העיטור דברכת "שהחיינו" רשות הוא, ולא קא מתמה עליה כמו שמתמה כאן. וכן בסוף פרק "בכל מערבין" בגמרא (עירובין מ א) גבי זמן דראש השנה ויום כיפור, אמר ליה רשות לא קא מיבעיא כו', משמע נמי דשייך רשות בברכות. נראה לי דלא דמי, דהתם ודאי חייב במצוה דראש השנה ויום כיפור, וכן בביעור חמץ, רק שהוא ספק אם תיקנו זמן, לכן שפיר איכא למימר דברכת הזמן רשות הוא. אבל הכא איכא ספק אי הוי שום מצוה בהסרת תפילין בערב שבת, ואם כן אי אפשר שיברך על הספק, דהאיך יברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להסיר תפילין" אם אין מצוה בהסרתן? הא על כרחך הוי ברכה לבטלה, כך הוא סברת רבינו. אך כבר איכא למימר דדעת רב האי גאון הוא דוודאי איכא מצוה בהסרת תפילין, רק שהוא מסופק אם תיקנו ברכה על מצוה זו אם לא, ולכן הוי הברכה רשות כמו בראש השנה ויום כיפור (מהרל"ח).