טור - אורח חיים - חידושי הגהות
סימן ח
הלכות ציצית ועטיפתו
א עיין שם בתוס' ד"ה לשמואל. ב ולי נראה טעמו משום שהציצית קשורים לאורך הבגד, לכן יהיה רוחבה לקומת איש, שתהא נוטפת על הקרן, כדאיתא במנחות מב א, אמר רב גידל אמר רב: ציצית צריכה שתהא נוטפת על הקרן וכו' (מהרל"ח). ג ולי נראה דכוונת רבינו לומר, אפילו לדעת בעל העיטור לעיל דלא בעי כיסוי הראש, כדאמר: פעמים בגילוי הראש, מכל מקום בשעת הברכה מיהא צריך להתעטף ראשו, כיוון שמברך "להתעטף" (מהרל"ח). ד כתב מהרל"ח שהוא פשוט, משום דציצית לאו חובת גברא הוא שיהא יוצא בטלית אחת מצוייצת, אלא חובת מנא הוא, וכל טלית שלובש חייב בציצית אם היא בת ארבע כנפות. ה ולי נראה דלא קשיא מידי לדברי רבינו, דשאני תפילין, דאינו רשאי ליכנס בהם לבית הכסא, ומשום הכי הוי הפסק וצריך לברך עליהם כשמניחם; אבל בטלית, שרשאי ליכנס בו לבית הכסא, כמו שכתב רבינו לקמן סימן כ"א, אין הכי נמי דלא הוי הפסק ואינו צריך לברך (מוהרל"ח) ועיין בדרכי משה. ו ולאפוקי ממה שמשמע מפירוש רש"י ותוספת לקמן סימן כ"ה (מהרל"ח).