טור - אורח חיים - חידושי הגהות
סימן ב
דין לבישת בגדים
אמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם וכו' - אף על גב דלא איירי רבי יוחנן אלא בתלמיד חכם, היינו לעניין אם לבשו כבר שיפשיטנו ויהפכו, כמו שכתב רש"י בהדיא. ולמד רבינו דאף מי שאינו תלמיד חכם, על כל פנים לכתחילה יזהר שלא יהפכנו בלבישתו (מהרל"ח) וכ"כ הט"ז. בב"י ד"ה וכשינעול, ורבינו כתב. . . ירא שמים יוצא ידי שתיהן, אבל הפוסקים השמיטו דין זה - ולי נראה, שלא כתב רבינו כן, רק לצאת ידי שמים, אבל להלכה סבירא ליה ככל הפוסקים שפסקו כרב יוסף. או אפשר לומר, דסבירא ליה דרב יוסף לא אמר כן אלא בעושה מעצמו כמר או כמר, אין למחות בידו; אבל אם בא לשאול, מורין לו לצאת ידי חובת שתיהן. והא דנקט רב נחמן בר יצחק "ירא שמים", היינו במקום שנוהגין תמיד כחד, בזה הירא שמים מחמיר על עצמו; אבל במקום שאין מנהג ידוע, מורין לו לצאת ידי שתיהן (מהרל"ח). בטור, נועל של ימין תחילה וקושר של שמאל תחילה - והא דלא עבדינן איפכא, לנעול של שמאל תחילה ולקשור תחילה בימין, משום דעיקר קדימת שמאל לא מצינו רק בתפילין, שהוא בקשירה, וכמו שכתב הב"י (מהרל"ח). בב"י שם, מאי דקתני חולץ של שמאל תחילה לאו דווקא היא - ולפי מה שכתבנו לעיל, נראה דסבירא ליה דכמו דפליגי רבי יוחנן וברייתא בנעילה, כך פליגי בחליצה, ולהיפך, דחליצה ודאי גריעותא היא, וכמו שכתב רש"י שם. ולפי זה, לצאת ידי שמים, מתיר של ימין תחילה, ואחר כך יתיר של שמאל, ויחליצנו, וחוזר וחולץ של ימין. מהרל"ח.