הלכות טהרה
נאמנות האשה
כלל יסודי הוא בין בני הזוג שבכל פעם שהאשה אומרת (אפילו בצחוק) שהיא טמאה ההשלכות ההלכתיות לדיבור שלה חמורות עד כדי כך שיש מקרים שתצטרך לחזור ולספור שוב שבעה נקיים ולטבול .
א) אין הבדל אם אמרה "טמאה אני" או "אני לא טהורה" או "ראיתי דם" או "אני אסורה עליך" כל אמירה שפירושה שהיא אסורה על בעלה מחמת נידה הרי היא צריכה שבעה נקיים וטבילה, אלא אם יש לה אמתלא הגונה לדבריה מדוע אמרה כך .
ב) כשאמרה בצחוק - אשה שאמרה לבעלה "אני טמאה" או "ראיתי דם נידה" או "אני אסורה עליך כיון שיצא ממני דם". ואחר כך חזרה בה וטענה שאמרה זאת בצחוק הרי דינה כנידה ממש וצריכה לעשות הפסק בטהרה ושבעה נקיים ותטבול ללא ברכה .
ג) כשאמרה מתוך כעס - כשכעסה מאוד ואמרה לבעלה "אני טמאה" או "ראיתי דם" וכד' ולאחר שנרגעה אמרה לבעלה שרק מתוך כעס אמרה לו כך. רק אם אמרה לו בפה מלא שכעת היא טהורה אפשר להקל לה שלא תצטרך שוב שבעה נקיים וטבילה .
ד) אמירה מתוך טעות - כשהיה לה ספק והחמירה מתוך אי ידיעה או כשחשבה שהיא טמאה ואמרה לבעלה שהיא טמאה, ולאחר שאלת רב התברר שהיא טהורה, הרי היא טהורה לבעלה ואינה צריכה שבעה נקיים או טבילה ואפילו שעשתה מעשה כגון הפרדת מיטות .
ה) חזרה בה מיד - אם מיד לאחר שאמרה שהיא טמאה חזרה בה תוך כדי דיבור (שהוא כשתיים שלוש שניות) ואמרה שהיא טהורה, הרי היא טהורה לבעלה .
ו) אמירה מתוך חולי - כשלא הרגישה טוב עד שלא יכלה להיות עם בעלה מסיבות בריאותיות ולכן אמרה לו שהיא נידה על מנת שיניח לה, ואחר כך שהבריאה אמרה לו שהיא טהורה אינה צריכה שבעה נקיים וטבילה .
ז) אמירה מתוך עונש - כשרצתה להעניש את בעלה ואחר כך התחרטה, יכול להקל כאשר יודע בה בוודאות שלא היתה טמאה כלל, ובכל אופן רשאי להחמיר על עצמו להצריכה שבעה נקיים וטבילה .
ח) אמירה מתוך צניעות - במקרה של בושה וצניעות כגון שמתארחים אצלם בבית או שהם מתארחים אצל אחרים ואמרה שהיא טמאה וכשהגיעו הביתה אמרה שהיא טהורה והסבירה דבריה אינה צריכה טבילה שוב .
ט) כשעשתה מעשה - אם בנוסף לאמירתה שהיא טמאה עשתה מעשה כגון הפרדת מיטות או החלפה לבגדי נידה או נהגה בהרחקות שונות אינה יכולה לחזור בה אפילו שנתנה סיבה טובה לדבריה .
י) נאמנת אפילו עשתה מעשה - יש מקרים שאפילו שאמרה טמאה אני ובנוסף עשתה מעשה עדיין נאמנת כשאומרת סיבה הגונה מדוע עשתה מעשה ומכיון שהפרטים כאן רבים תשאל רב.
יא) כשרצתה להסתיר עיבורה - כשחוששת מעין הרע ומתנהגת עם בעלה באופן כזה שיחשבו שהיא איננה מעוברת ואפילו אומרת על עצמה שהיא טמאה, ולאחר זמן אומרת לבעלה שמתנהגת כך כי חוששת "שאחרים לא ידעו" אינה נאסרת על בעלה .
יב) כשאמרה לבעל את האמת - בכל מקרה שרוצה להסתיר את הריונה או להסתיר טהרתה אם מראש אומרת לבעלה שהיא טהורה ועושה רק הנהגות של הרחקות כדי שלא יבחינו בעיבורה. טהורה אפילו שאחר כך עושה מעשה של הפרדת מיטות או הושטה מיד ליד .
יג) מסירה מיד ליד - כשאמרה טמאה אני וגם לא מסרה מידו לידה צריכה ליתן אמתלא טובה לדבריה .
יד) מעשה ללא אמירה - כשלא אמרה טמאה אני וכד' אפילו שעשתה מעשה כגון הפרדת מיטות או התישבה בשולחן אחר אפילו שעשתה זאת בכוונה ומתוך כעס כיון שלא אמרה שהיא אסורה עליו נחשבת לטהורה .
טו) סיכום הכללים - כשהבעל יודע שיש סיבה לכך שאשתו אמרה או עשתה יש לדון לגופו כי הדין משתנה בהתאם לנתונים לכן תמיד לשאול שאלת רב בדינים אלו אפילו שרשאי להחמיר לעצמו.
שעת רצון
באותם רגעים שאנו מרגישים פגועים כאובים
והדמעות מאיימות
ועל הלשון עומדות המילים....
יודעים בדיוק מה להגיד להוכיח שאנחנו...
דווקא אז לשתוק ולא לענות
להתפלל בשקט ולומר
רבונו של עולם
יהי רצון מלפניך ש...
ולבקש את הבקשה לישועה הפרטית
ובעזרת ה' רואים נפלאות...
הפסק טהרה
א) ההבדל בין הפסק טהרה לשבעה נקיים - הפסק טהרה נעשה לפני השקיעה על מנת לוודא באופן מוחלט שהוסת הסתיים. והשבעה ימי נקיים מתחילים למחרת כדי לוודא שבמשך היום או הלילה לא יצאו הפרשות העלולות לסתור את ספירת השבעה ימים .
ב) מתי אפשר להתחיל את תהליך הטהרה - כשעברו ארבעה ימים (ויש נוהגים חמישה ימים) מתחילת הוסת, מתחילה את התהליך של שלבי הטהרה על מנת שתוכל למחרת לספור את ספירת השבעה נקיים ולטבול כהלכה ובלשון ההלכה נקרא "הפסק בטהרה" .
ג) הפסק טהרה הוא לא היום הראשון - ההפסק טהרה אינו נכלל בימי השבעה נקיים אלא הוא יום בפני עצמו והספירה מתחילה מיום המחרת להפסק טהרה .
ד) שלבי הטהרה - ביום שבו נגמרו כל טיפות דימום הוסת ונקיה מדמים מתחילה כחצי שעה לפני השקיעה את שלבי טהרתה שהם: רחיצה פנימית של המקום ולאחר מכן בדיקה סיבובית בבד רך ולבן וכשהבדיקה נקיה לובשת בגד תחתון לבן.
ה) הכנות מוקדמות - לפני ההפסק צריכה לשטוף את עצמה במים חמים על מנת שהבדיקה תהיה נקיה וכדאי לעשות את השטיפה במשך היום שאם יהיו עדיין כתמי דם תוכל לשטוף ולאחר מכן סמוך לשקיעה תעשה את הבדיקה של ההפסק בטהרה .
ו) צורת הבדיקה - הבדיקה צריכה להיות בדיקה יסודית ונעשית על ידי כך שמכניסה את הבד כרוך באצבעה לאותו מקום בתנועה סיבובית על מנת לוודא שאין בפינות של אותו המקום ("הנרתיק") טיפות דמים .
ז) חשיבות הבדיקה - הבדיקה צריכה להיות בתנועה סיבובית בכל אותו המקום בקמטים ובשיפולי אותו המקום ובלשון חז"ל בחורים ובסדקים וזוהי בדיקה הכרחית להפסק טהרה וליום הראשון והשביעי, וכן בשאר ימי השבעה נקיים .
ח) בדיקה בשכיבה - על מנת שתוכל לבדוק כראוי כדאי להניח רגל אחת על הכסא ורגל אחת על הארץ וכך תוכל לבדוק את עצמה היטב בעומק ובפינות אותו מקום ואם קשה לה לעמוד או כשיש צניחת רחם וצריכה לבדוק בשכיבה על מנת שלא לגעת ברחם, אפשר לעשות בדיקת הפסק טהרה בשכיבה על המיטה .
ט) כשהבדיקה לא נקיה - בהפסק טהרה וכן בכל יום מימי השבעה נקיים ואפילו בליל טבילה אם הבדיקה יצאה לא נקיה ואפילו יש לה כתם קטן ביותר, יש לה ספק בטהרתה וחייבת לשאול מורה הוראה .
י) עד בדיקה - הבדיקה צריכה להיות בעד בדיקה שהוא בגד לבן המיוחד לבדיקה או בכל בד לבן רך שסופג והגדרה של עד בדיקה הוא בד לבן נקי העשוי מכותנה שאינו מחוספס ורך למגע וסופג נוזלים .
יא) עד הבדוק - לפני שמשתמשת בעד בדיקה יש לוודא שהוא נקי ובכל מקרה שיש ספק בצבע הבדיקה יש לשאול ואין להחמיר או להקל על דעת עצמה אלא יש לברר ולבדוק עם רב מורה הוראה .
יב) כשהבדיקה כואבת - כשיש כאב של שפשוף בשעת הבדיקה אפשר ללחלח מעט את העד בדיקה במים או למרוח מעט משחת "קיי וואיי" באותו מקום ולהמתין כמה רגעים שהמשחה תיספג בגוף ואז תבדוק .
יג) כשיש מכה - הפסק טהרה תמיד צריך להיות נקי ואם יש מכה שמוציאה דם ואינה יכולה להטהר יש לשאול רב מורה הוראה מה צריכה לעשות .
יד) כשיש כתם על הבדיקה - כשהבדיקה לא יצאה נקיה לחלוטין ויש כתם על עד הבדיקה יש לשאול רב מורה הוראה שמבין בהלכות אלו שיכריע אם כתם זה טהור.
טו) קינוח - הוא ניגוב חיצוני על ידי בד או נייר ואפילו אם הכניסה מעט פנימה אינו נחשב לבדיקה ואינו מועיל בהפסק טהרה ויש לעשות בדיקה בחורים ובסדקים וכן ביום הראשון וביום השביעי יש חיוב לעשות בדיקת חורים וסדקים אבל אם באחד הימים עשתה קינוח בלבד תשאל מורה הוראה .
טז) זמן הבדיקה של הפסק טהרה - לכתחילה יש לבדוק בשעה הסמוכה לשקיעה ולא אחרי השקיעה .
יז) הפסק טהרה בבוקר - כשיש חשש שלא תצליח לבדוק סמוך לשקיעה מותרת לבדוק במשך היום ואפילו בבוקר ויעלה לה להפסק טהרה ודווקא כשוסת נמשך יותר מיום אחד .
יח) אחר השקיעה -אם הבדיקה יצאה נקיה ומסופקת שמא בדקה לאחר השקיעה יכולה לסמוך על המקילים ולהתחיל לספור ממחרת אבל אם בוודאי בדקה בדיקת הפסק טהרה לאחר השקיעה תשאל מורה הוראה .
יט) כשקבלה שבת מוקדם - אם קיבלה שבת מוקדם ונזכרה שעדיין לא עשתה הפסק טהרה יכולה להפסיק בטהרה ואפילו שכבר התפללה ערבית כל עוד לא היתה שקיעה .
תפילה מיוחדת לשלום בית
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם. אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ: רַחֵם עַלַי וְעַל בַּעַלִי, (פּלוֹני בן פלונית) שְלֹא תִּהְיֵה שוּם שִׂנְאַה וְקִנְאַה וְתַחַרוּת וְנִצַחוֹן וְקִנְטוּר בֵּינֵנוּ וְתַּשִים שַלוֹם בְּינִי לְבֵין אִישִי בַּעַלִי (פּלוֹני בן פלונית) כִּי אַתָּה יוֹדֵע כַּמָּה מַזִיקָה הַמַחְלוֹקֵת בְּבְית הָיְהוּדִי בֵּין אִיש לְאִשְתּוֹ .
אַנָא רִבּוֹנוֹ שֵל עוֹלָם, מַלֵא רַחַמִים, חוּס וְרַחֵם עַלֵינוּ וְעַשֵה בְּנִפְלֵאוֹתֵיךָ וְנוֹרְאוֹתֵיךָ בְּאוֹפֵן שְתַמְשִיךְ בְּבֵיתֵנוּ אַהֲבָה וְאַחֲוָה שָלוֹם וְרֵעוּת. שָׁמְרֵנוּ וְהַצִילֵנוּ מִכֳּל מִינֵי מְרִיבוֹת וּמַחְלוֹקוֹת וְיקוּיַם בַּנוּ מְהֵרַה מִקְרַא שְכַּתוּב:יי' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן. יי' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם,וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יי' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ. אֶלָּא בּוֹנָיִךְ,שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ. וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ. שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאל, יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ. שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ: לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ לְמַעַן בֵּית יי' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ, יי' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יי' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלום עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל אָמֵן.
מוך דחוק
פירוש המילה מוך דחוק הוא :
מוך = בד, דחוק = מונח בפנים.
כלומר הנחת עד בדיקה בתוך אותו מקום פנימה למשך זמן של כרבע שעה, שהוא דקות ספורות לפני השקיעה עד צאת הכוכבים.
כ) הידור במוך דחוק - המובחר ביותר שכל אשה לאחר שעשתה הפסק טהרה שיצא נקי, תניח באותו מקום עד בדיקה שנקרא מוך דחוק שישאר שם כרבע שעה עד צאת הכוכבים לוודא שכל בין השמשות לא יצא דם .
כא) כשהוסת נמשך יום אחד בלבד - יש חובה לעשות מוך דחוק ולא די בבדיקה רגילה של הפסק טהרה. מכל מקום בדיעבד כשבדקה סמוך לשקיעה ולא הניחה מוך דחוק יצאה ידי חובה. אבל אם בדקה רק בבוקר ולא סמוך לשקיעה לא יצאה ידי חובה .
כב) זמן הנחת המוך דחוק - הזמן המינימלי ביותר הוא כרבע שעה מלפני השקיעה עד אחר צאת הכוכבים ויכולה להניחו יותר מוקדם ולהשאירו אפילו יותר מאוחר .
כג) בדיקה במוך - בדיקה במוך אינה הפסק טהרה אבל כשמניחה את המוך לפני השקיעה ועושה בדיקה סיבובית, המוך הדחוק נחשב גם להפסק טהרה. אבל אם לא עשתה בדיקה סיבובית אינו עולה לה לבדיקת הפסק טהרה אלא רק למוך דחוק .
כד) מוך דחוק שאינו נקי - כשהמוך דחוק אדמומי, צריכה לעשות הפסק טהרה חדש ואפילו שהבדיקה שלפני המוך דחוק יצאה נקיה ואם יש לה ספק תשאל מורה הוראה שמבין בהלכות אלו .
כה) בדיקה בבגד לבן (כגון גופיה) - בשעת הדחק כשאין עד בדיקה אפשר להשתמש בחלקי בגד לבן העשוי מכותנה רך וסופג או בקצה של גופיה לבנה העשויה כותנה .
כו) בדיקה בטישו - כשאין עד בדיקה העשוי בד אפשר להשתמש בנייר טישו חלק שהוא סופג ולהשתמש בו בעדינות שלא יקרע .
כז) בדיקה בצמר גפן - אע"פ שמותר לבדוק בצמר גפן עדיף שלא להשתמש בו כיון שחתיכות ממנו נשארות בתוך הגוף וגורמות לשאלות בהלכה וכן לבעיות בריאותיות .
תפילה בשבעה נקיים
רִבּוֹנוֹ שֵל עוֹלַם גַּלוּי וְיַדוּע לְפַנֵיךָ שְרֵצוֹנִי לַעַשוֹת כִּרְצוֹנֵךָ כְּפִי שֵצִיוִיתַנִי בְּתוֹרַתְךָ הַקְדוֹשַה זַכֵּנִי לְהִטַהֵר לְבַּעַלִי כַּהַלָכַה וּתְחֳנֵנִי שְאֵזְכֵּה לִהְיוֹת אֵשֶת חַיִל אַמִיתִית. וְבַעַלִי וְיְלַדַי יִהְיוּ יְרְאֵי שַמַיִים וּבַעַלֵי מִידוֹת טוֹבוֹת וּטְהוֹרוֹת אַמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן
שבעה נקיים
שבעת ימי הנקיים הם הימים שבהם בודקת את עצמה כל יום פעמיים ביום, (ובדיעבד פעם ביום) והיום הראשון והיום השביעי הם הימים הכי חשובים ולכן אם לא בדקה ביום הראשון והשביעי אינה יכולה לטבול.
כח) לבישת לבנים - במשך כל ימי השבעה נקיים, הבגדים הצמודים לגוף צריכים להיות מכובסים ונקיים, ובצבע לבן כדי שכל כתם או הפרשה תיראה בבירור .
כט) סדינים ומצעים - יש להחליף את כל המצעים שישנה עליהם במצעים מכובסים ויש נוהגים שיהיו לבנים .
ל) כשאין לה בצבע לבן - בדיעבד כשאין לה בגד תחתון לבן או כשאין לה נקי כגון שנמצאת בדרך תוודא שהבגדים שעליה נקיים מכתמים והפרשות וברגע הראשון שיתאפשר תחליף לבגד לבן ונקי .
לא) פד לבן - בדיעבד כשאין לה בגד לבן נקי יש אפשרות להניח פד לבן כנגד אותו מקום על מנת לספוג את ההפרשות היוצאות מהגוף ולוודא שהם הפרשות טהורות .
לב) כתם דם - בכל מקרה שראתה כתם דם או הפרשה שחכם הורה לאסור צריכה להתחיל שוב ולעשות הפסק טהרה ולספור שבעה נקיים מחדש אפילו שראתה כתם דם ביום השביעי לספירתה צריכה להתחיל שוב .
לג) כשיש ריבוי כתמים - כתמים הבאים בימי השבעה נקיים ואינה מצליחה לסיים שבעה ימים רצופים של נקיים תשאל רב מורה הוראה האם יכולה להקל ולבדוק ראשון ושביעי בלבד או האם צריכה ללכת לאחות כדי לברר האם יש שם מכה שמוציאה דם וכן האם יכולה ללבוש בגדים צבעוניים בתוך השבעה נקיים .
הבדיקות בשבעה נקיים
לד) יום ראשון - למחרת ההפסק בטהרה מתחיל היום הראשון של השבעה נקיים שהבדיקה בו חובה .
לה) לכתחילה יום יום פעמיים - בכל יום מהשבעה נקיים צריכה לבדוק פעמיים פעם אחת בבוקר ופעם אחת לפני השקיעה ובדיעבד אם בדקה רק פעם אחת בכל יום יצאה ידי חובה .
לו) יום השביעי - הוא היום שבסופו הולכת לטבול וחייבת לבדוק בו ואם בדקה במשך השבוע כהלכה ולא בדקה ביום השביעי צריכה לבדוק לפני הטבילה ואם טבלה ללא בדיקה תשאל מורה הוראה .
לז) כשבדקה רק ראשון ושביעי - בדיעבד כשבדקה רק ראשון ושביעי והבדיקות נקיות יצאה ידי חובתה ויכולה לטבול ביום השביעי .
לח) מוך דחוק כל בין השמשות - כשעשתה מוך דחוק כראוי בחורים וסדקים למשך כל זמן בין השמשות, כלומר מלפני השקיעה ועד אחר צאת הכוכבים ושכחה לבדוק ביום הראשון יכולה להחשיב את המוך דחוק לבדיקת יום הראשון .
לט) התקן תוך רחמי - אשה שמסיבות רפואיות וכן על פי היתר מרב יש לה התקן שמפריע לה לעשות בדיקה של שבעה נקיים יום יום כיון שכל הזמן רואה כתמים ונאסרת לזמן ממושך יכולה לבדוק רק ראשון שלישי ושביעי ובדיעבד אפילו בדקה ראשון ושביעי ויצאו נקיים יצאה ידי חובתה .
טעויות שונות
מ) כשלא הלכה לטבול - אם בדקה כהלכה כל הימים ואפילו בדקה רק ראשון ושביעי ולא הלכה לטבול בזמן, אם בנתיים לא ראתה כתמים יכולה לטבול ללא בדיקה שוב ואפילו לאחר שבוע ימים .
מא) בדיקה בין השמשות של יום השמיני - כשבדקה רק ביום הראשון ונזכרה ביום השביעי לאחר השקיעה. יש אומרים שתבדוק ותטבול אפילו כשעה לאחר השקיעה עדיין יכולה לטבול מכל מקום ראוי שישאלו רב שמבין בהלכות אלו על מנת שינחה אותם לפי שיטתם .
מב) כשחוזרת לטבול מספק - כשהמתינה שבעה נקיים ובדקה כהלכה וטבלה ושמשה עם בעלה ולאחר מכן התברר שהטבילה לא היתה כראוי וצריכה לחזור ולטבול יכולה לטבול מיד ואינה צריכה להמתין שלושה ימים .
מג) כשטעתה וטבלה ביום השישי - אם טעתה בספירת השבעה נקיים והקדימה לטבול ביום או יומיים ושמשה עם בעלה מחוייבת להשלים את הימים שהחסירה ולפני שמשלימה את הימים שהחסירה תמתין שלושה ימים ולאחר מכן תשלים את הימים ותטבול .
מד) כתם בשבעה נקיים - כשמצאה כתם על הלבנים, אפילו שבדקה מיד והבדיקה נקיה צריכה לברר אצל רב מה הדין של המראה הכתם. והאם יכולה להמשיך שבעה נקיים או שצריכה שוב לעשות הפסק טהרה.
תפילה כשמצטערת מריבוי כתמים
יי' אֱלֹוהִי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי, יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּל הַצַּעַר וְהַכְּאֵב שֶׁבָּאוּ לִי מֵחֲמַת הַדָּמִים וְהַכְּתָמִים שֶׁרָאִיתִי יַעֲלוּ לְפָנֶיךָ לַכַּפָּרַת עָווֹנוֹת שֶׁלִּי שֶׁל בַּעֲלִי ויְלָדַי וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֵּה כֻּלָּנוּ לִרְפוּאָה שְׁלֵימַה מֵהַשָּׁמַיִם
דיני כתמים
לא כל צבע שיוצא מהגוף מעיד על כך שהאשה אסורה הרבה פעמים מה שנראה אסור הוא מותר ומה שנראה מותר הוא אסור לכן תמיד צריך לשאול רב מורה הוראה שיורה מתי מותר ומתי אסור.
ומכיוון שבכתמים אין נטיה לאסור, לכן הרב צריך לשאול הרבה שאלות על מנת לנסות לדעת אם הכתם טהור ולכן עדיף שהאשה תשיב על השאלות ישירות לרב או שתעמוד לצד בעלה ששואל את השאלות על מנת שישיב כהלכה.
ואין לאשה להתבייש לשאול שאלות את הרב בדיוק כמו שנגשת לרופא ואינה מתביישת, כאן מצבה בהרבה יותר קל ומבררת כיצד ההלכה האם מותרת או אסורה לבעלה כל שכן שאינה צריכה להתבייש.
כל אשה, אפילו שהיא אחרי גיל המעבר וכבר אין לה וסת, אם ראתה כתם צריכה לשאול רב, ואם ראתה דם שיצא מהרחם צריכה הפסק טהרה ושבעה נקיים וטבילה.
א) הגדרה של כתם - כל פעם שמוצאת בהפתעה כתם על בגד או נייר טישו או פד, ללא שהרגישה כלום לפני כן, נחשב לכתם ויש לו ההלכות המיוחדות לדין של כתם.
ב) כתם - הגדרת כתם הוא כל הפרשה שיוצאת מאותו מקום ללא שהרגישה בה אלא מצאה בפתאום ובכל פעם שמצאה איזה כתם על הלבנים או על פד או טישו יש לו דין של כתם על כל השלכותיו .
ג) ההבדל בין כתם לבדיקה - בכתם יש תנאים הלכתיים שאפשר להקל כגון על בגד צבעוני או על טישו, פד, או בגודל מסויים, אבל בבדיקה כל טיפת דם אפילו נקודה קטנה ביותר נאסרת על בעלה .
ד) בהרגשה - אם הרגישה הרגשה של ביאת וסת אפילו אם מצאה טיפה קטנה ביותר או על בגד צבעוני או על נייר מכל מקום חייבת לברר מה צבעו והאם טיפה זו אוסרת אותה לבעלה .
ה) ראוי להחמיר - במקרים שלפני בא הוסת באים כתמים המעידים על תחילת הוסת אע"פ שכתמים אלו יכולים להיות טהורים על פי כללי חז"ל מכל מקום כדאי להזהר על מנת שלא יבואו לידי מכשול .
ו) ההשלכות של כתם - כשמוצאת כתם על הבגדים או על נייר ולא הרגישה הרגשה של ביאת וסת, צריך לברר מה דינו של המראה של הכתם וכן באיזה מקום הוא נמצא ולכן כשרואה כתם אין לה לאסור את עצמה אלא תשאל רב מורה הוראה שמבין בהלכות אלו שינחה אותה בשאלות כגון היכן נמצא הכתם איזה גודל וכולי .
ז) כתמים על בגד צבעוני (עליון או תחתון) - כתמים שנמצאים על בגד צבעוני אינם אוסרים ולכן נשארת טהורה ואם הרגישה צריך לבדוק את הצבע .
ח) בדיקה לאחר מציאת כתם - כשמצאה כתם על בגד צבעוני או על פד לבן או על נייר טישו אינה חייבת לבדוק את עצמה כיון שיש לה דין של טהורה אבל אם מצאה דם ממש כדאי שתבדוק .
ט) כתמים שנמצאים על בגד לבן - למראה שנמצא על בגד לבן יש משמעות הלכתית לגודל הכתם וכן מה צבעו והאם הוא כתם שבצבע האוסר או בצבע שאינו אוסר ומכיון שפרטים אלו רבים יש לשאול רב מורה הוראה מה הדין וכל מקרה לגופו .
י) כתמים על נייר טישו - כשקינחה את עצמה בנייר ומצאה שיש עליו מראה אדמומי או כל כתם אחר אינה נאסרת .
יא) כתמים שנמצאים על פד - כיון שיש פוסקים שתחבושת הגיינית נחשבת כנייר שאינו מקבל טומאה לכן אפילו שרואה מראה שיש לה ספק מה דינו יכולה להקל .
יב) כתם על אסלה או מושב שירותים - אינו אוסר את האשה לבעלה אפילו שנראה מראה אדמומי .
יג) כשוודאי שיצא מגופה - יש אוסרים כשוודאי לה שהכתמים יצאו מגופה מכל מקום לא נפסק כמותם .
ראיה בקינוח בנייר או בבד
כשמקנחת ומוצאת כתמים כגון בנייר אחרי שירותים או בבד אחרי מקלחת וכד' יש לברר כיצד עשתה זאת בדיוק על מנת להגדיר נכון את ההלכה.
א) קינוח חיצוני - פירושו שלא הכניסה את הנייר טישו או הבד פנימה אלא רק ניגבה ממש מבחוץ .
ב) קינוח פנימי במעט - פירושו שהכניסה מעט לתוך אותו מקום ואם מצאה עליו אפילו טיפה קטנה של מראה צריכה לשאול רב מורה הוראה .
ג) בדיקה פנימית חורים וסדקים - פירושה של בדיקה זו היא שמכניסה את העד פנימה בתנועה סיבובית וכל מראה דם או נוטה לאדום שראתה מטמא עליו וצריכה לשאול רב מוסמך מה דינו של המראה .
ד) על אצבע - שהכניסה אצבעה לאותו מקום ומצאה דם על האצבע, הרי היא נטמאה וצריכה הפסק טהרה ושבעה נקיים וטבילה כהלכה .
ה) חשוב מאוד - שלא להסתכל על הנייר טישו אחר הקינוח אלא מיד להשליכו כדי שלא יהיו שאלות אבל כשמסתכלים מתחילות השאלות והספקות .
ו) כתם על מגבון - כשקינחה עצמה ומצאה כתם על מגבון, דינו כנייר טישו ולכן אינו נחשב למקבל טומאה, ואם לא הרגישה הרי היא טהורה לבעלה. ויש המחמירים בכך להחשיב כל כתם היוצא בוודאי מגופה כאילו הרגישה וצריכה שבעה נקיים וטבילה .
ז) נמצא כתם על נייר או על פד - כשמצאה פתאום דם או מראה הנוטה לאדום על נייר טואלט או על פד, יש אומרים שטהורה,ויש פוסקים המחמירים ולכן יש לשאול רב שיפסוק להם כיצד לנהוג לפי מנהגם .
ח) מצאה כתם בבדיקה פנימית - כשבדקה את עצמה בבדיקה פנימית על ידי נייר או על ידי בד כגון "עד בדיקה" ומצאה שיש כתם אדום או חום, יש לשאול רב שמבין בכתמים ויודע איזה צבע אסור ואיזה צבע מותר ומה הדין של הצבע שראתה האם עדיין טהורה לבעלה .
ט) הפרשות מהגוף - ישנם כתמים על הלבנים שיוצאים כתוצאה מהפרשות של הגוף ולפעמים כתמים כאלו אוסרים את האשה ולפעמים לא. ולכן יש לשאול רב .
רפואה וטהרה
רצוי שכל הטיפולים הרפואיים יעשו בתקופת הוסת על מנת שלא תהיינה ספקות הלכתיות
לא כל בדיקה רפואית אוסרת את האשה
בדיקות רפואיות - יש בדיקות שגורמות לפתיחת רחם ובדיקות עשויות לאסור את האישה אפילו אם לא תראה דם כלל. ואילו בדיקות אחרות אין פתיחת רחם והאשה נשארה טהורה
במקרה שהרופא ראה דם שיוצא מן הרחם האישה אסורה אפילו אם כמות הדם היתה מזערית.
אבל
אם ביצוע ההליך הרפואי גרם לדימום בחלקו החיצוני של צואר הרחם או בנרתיק, מוגדר דם זה דם מכה
אין להתבייש מלשאול שאלות
אסור לדחות טבילה בגלל שמתביישת להבדק אצל בודקת טהרה או רופאה
רופאים אינם פוסקי הלכה ולכן יש לשאול את השאלות הבאות:
 1) מה נעשה במהלך הבדיקה האם היתה פתיחת רחם או הסתכלות בלבד
 2) האם היה דימום או יש סבירות של דימום מהרחם =
 3) האם יש פציעה שגורמת לדימום?
עם תשובות אלו לגשת לרב כדי לדעת את מצבה ההלכתי של האשה
אם ידוע בוודאות שמקורו של הדם שהאישה ראתה איננו ברחמה, היא אינה נאסרת אפילו אם ראתה דם ואם יש ספק מהיכן הדם יש לעבור בדיקה על ידי בודקת טהרה מוסמכת או רופאה נאמנת שתאמר בבירור מהו מקור הדימום ותתייעץ עם תלמיד חכם
א) בדיקת רופא - לאחר בדיקת רופא אם אומר בפירוש שלא פתח את הרחם ואין דימום מהרחם נשארת בטהרתה ואינה צריכה לבדוק את עצמה .
ב) התקן תוך רחמי - בדרך כלל כאשר הרחם נפתח על מנת להוציא את ההתקן או להכניסו יוצא דם מהרחם ולכן נאסרת על בעלה .
ג) לפני לידה - כשיש צירים חזקים או ירידת מים, במצבים אלו עלול לרדת טיפות דם ויש כאן איסור נידה לכן אם יצא ממנה מים מהולים אפילו בטיפת דם אסורה על בעלה וכן כשיש צירים חזקים וירידת מים ומסתפקת אם יצאו דמים עם המים צריכים לנהוג בהרחקות .
ד) בודקת טהרה - כשיש פצע בצוואר הרחם יש לברר אצל בודקת טהרה מוסמכת אם הפצע מדמם ותשאל רב מה דינה בהתאם לאבחנה של בודקת טהרה.
ה) טחורים שמוציאים דם - דם מהטחורים אינו מטמא ולכן יש לברר היטב מנין הדם ולהתייעץ עם רב .
ו) שריטה על ידי ציפורן - כשבדקה את עצמה וגרמה לעצמה פצע, נאמנת לומר שיש לה מכה שמוציאה דם ובכל אופן תשאל רב .
ז) צניחת רחם - לצניחת רחם יש כל מיני שלבים ורמות צניחה ולכן צריכה לבקש מהרופא את כל הפרטים ולשאול רב כיצד לנהוג גם לגבי הבדיקות בשבעה נקיים .
ח) כריתת רחם -אשה טהורה שעברה כריתה מלאה של כל הרחם (כולל צוואר הרחם) אינה צריכה שבעה נקיים אפילו שממשיכה לראות כתמים אבל כשלא הוציאו את כל הרחם דינה כשאר נשים וצריכה הפסק טהרה ושבעה נקיים וטבילה כהלכה .
ט) בדיקת משטח צוואר הרחם (בדיקת פאפ) - בבדיקה שבה נלקחה דגימה מצוואר הרחם החיצון ללא פתיחת רחם ואין דם שיוצא מתוך הרחם ממש אינה מטמאה ולכן תברר את הפרטים היטב עם הרופא ועם רב
י) צילום רחם - צילום שנעשה על ידי ניפוח הרחם או על ידי הזרקת חומר גורם ליציאת דמים מהרחם ולכן נאסרת על בעלה וצריכה שבעה נקיים וטבילה כהלכה .
יא) דם בשתן - אם נמצא דם בשתן אינה נאסרת על בעלה אבל צריכה להתייעץ עם רופא ולשאול שאלת חכם כיצד לנהוג גם לעניין צומות .
יב) מצאה דם לאחר צרכים - יש מקרים שלאחר צרכים נמצא דם יש חילוק בין הפוסקים מה דינה ולכן צריכה לשאול רב כיצד לנהוג לפי מנהג רבותיה .
יג) יחסי אישות - כאשר מצאה דם לאחר יחסי אישות יש לכך השלכות הלכתיות ולכן צריך להתייעץ עם מורה הוראה .
יד) ביוץ בשבעה נקיים - אין שום אפשרות לוותר או לקצר על שבעה נקיים אפילו שהביוץ מוקדם .
טו) דימום עקב איחור בלקיחת גלולות - מצוי הדבר כששוכחת לקחת את הגלולה בזמן מתחילים כתמים ודימומים ואין אפשרות לתלות במכה .
חתן וכלה
טז) הכנות לפני החתונה - יש פרטים רבים בהלכה וצריך ללמוד היטב את ההלכות אצל רב מוסמך שיודע כיצד להורות לפרטי פרטים וכן שתהיה אפשרות ליצור איתו קשר בכל עת שיהיו שאלות .
יז) קביעת תאריך לחתונה - תאריך הנישואין נקבע על ידי האשה על מנת שתהיה טהורה בימי החתונה ולכן יש לתכנן את יום הנישואין לימים שבהם אמורה להיות נקיה מדמים ובשעת הצורך באופן חד פעמי אפשר להשתמש בגלולות להסדרת הוסת.
יח) חופת נידה - כלה שלפני החופה ראתה דם וסת צריכה לנהוג בהרחקות עם החתן כשאר נידה וכן אסורים להתייחד ולנגוע אחד בשני ולכן יבקשו מהרב העורך את החופה שיבהיר להם כיצד לנהוג בשעת החופה וכן בימים הבאים עד הטבילה של הכלה .
יט) דם בתולים - בתולה בלילה הראשון הדמים שיוצאים ממנה הם דם בתולים יש לה דין מיוחד וצריכים החתן והכלה תדרוך מיוחד לפני הלילה הראשון על מנת שלא יבואו לידי תקלה .
כ) לדחות בעילת מצוה - אין לדחות בעילת מצוה של הלילה הראשון אחר החופה ולכן מיד שחוזרים הביתה אחרי החופה כל עוד שהכלה טהורה יש לקיים את בעילת המצווה .
כא) גזרת דם בתולים משום חשש דם נידה - חז"ל אסרו את הדם בתולים משום חשש שמא יצא דם נידה עם הדם בתולים ולכן בכל טיפת דם בתולים הכלה נאסרת על בעלה עד הטבילה .
כב) מתי נאסרת - מהרגע שגמר ביאתו בהכנסת כל האיבר ופרש הרי היא נאסרת על בעלה ואפילו שבדקה עצמה ולא מצאה דם צריכה להמתין ארבעה ימים ולספור שבעה נקיים עד הטבילה .
כג) ביאה בכמה כוחות - כל זמן שלא פירש מהאשה יכול לחכות שיתקשה שוב ולהמשיך בכמה כוחות ורק מהרגע שיצא חייבים שניהם בהרחקות .
כד) העראה - כשהיתה העראה בלבד (פירוש כשלא הכניס את כל איברו ויש סבירות שלא נקרעו הבתולים) אם בדקה עצמה ולא מצאה אפילו טיפת דם מותרת לו וכשיש ספק ישאלו תלמיד חכם .
כה) ביאה בשוגג - אדם שלא ידע על איסור דם בתולים והמשיך ביאתו שוב ושוב אפילו שפרש החוצה צריך כפרה ותשובה ויתענה יום אחד ויתן צדקה כפי כוחו ויעסוק בתורה .
כו) לאחר ביאה ראשונה - אחר בעילת מצוה שגמר ביאתו בהכנסת כל האיבר נאסרת על בעלה ולאחר שפרש ממנה הרי אסורים אחד על השני כבימי הנדה ואפילו שלא ראתה דם בתולים כלל צריכה הפסק טהרה ושבעה נקיים וטבילה כהלכה .