חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים· רבי משה סופר
סימן תרנו
במג"א ס"ק א' כשאינו סבר. נ"ב ועיין לעיל ר"ס תרמ"ט ור"ס רמ"ב:
(שם בהג"ה ס"א) אבל לא תעשה. נ"ב לפענ"ד לאו במצות עשה ול"ת תליא מלתא אלא או קום ועבור או שב ואל תעשה אשר ע"כ לאכול פירות שביעית אע"פ שאינו אלא עשה וכן טעם כעיקר שאינו אלא עשה לחד דיעה מכל מקום יתן כל אשר לו ולא יעבור וההיפוך אין צריך להוציא כל ממונו שלא יביאוהו לידי לא תותירו ממנו עד בוקר אע"פ שהוא ל"ת מכל מקום כיון שאינו בקום ועבור אינו צריך להוציא כל ממונו כנלפע"ד: