חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים· רבי משה סופר
סימן תקפט
במג"א ס"ק א' ואפילו אחר. נ"ב לכתחלה:
(שם סק"ב) גמר' ורי"ף מלת ורי"ף נסגר:
@11(סי' תקפ"ט במג"א ס"ק ב' אם באותו). נ"ב נראה לפענ"ד סברת המג"א דאעפ"י שיש לו ב' איברים זכרות ונקבות מכל מקום גבול יש לו זמן מה מטיל מי רגלים מזכרותו ואז עדיף מחבירו שמטיל עתה מים מנקבותו ולזמן אחר ישתנה הענין עיין ס' דהטלת מים במסכת בכורות דף מ"ב ע"ב לענין טומטום ואע"ג שאין הנדון דומה לראיה מ"מ כך נראה לפרש דברי המג"א ולעולם בכל הזמנים הוא ספיקא אך עדיף מחבירו שמטיל מים מנקבות שלו ולק"מ קושית הבאר היטב וסברא זו דאנדרוגינוס דמטיל מים במקו' זכרות ונקבות איתא בכ"מ פ"ב מבכורות הלכה ה' ליש גורסים ע"ש: