חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים· רבי משה סופר
סימן תצו
במחבר ס"ב אלא לענין מת. נ"ב שכיב מרע שרוצה לגרש ביו"ט שני עיין תשובות ח"ס או"ח סי' קמ"ה [ע"ד אחר שלא היה לו בנים וחשש שתשאר אשתו זקוקה ליבם והיה מקום עיגון שהיבם הוא במקום רחוק מאד והאשה ענייה ולא תוכל להגיע לשם ורצה מורה אחד להתיר לכתוב גט בי"ט שני. ולאחר שהאריך מאד לדבר בענין הזה לסתור את הטעמים אשר המתיר בנה עליהם יסוד היתירו כתב דלדינא אסור לכתוב גם ביו"ט שני וחלילה לזלזל ביו"ט שני]: