חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים· רבי משה סופר
סימן שטו
במג"א סק"ה חוץ. נ"ב עיין תשובות ח"ס או"ח סי' עג [בענין מחיצה שקוראין שפאנישע וואנד שעשויים מכמה חלקים וכשהחלקים נכפלים זה על זה מכל מקום נשאר הרבה יותר מטפח אם זה השיור סגי לפתחו כלו בשבת ולהוי רק כמוסיף על אהל עראי או לא כיון דדרכו בכך צריך לפתוח מערב שבת עכ"פ חלק א' מהכפלים וסיים תשובתו בזה"ל והשתא לפי"ז אותן דפנות שקוראין שפאנישע וואנד שכך דרך עמידתם מוכרך ומכופל ונשאר בה שטח כמה טפחים רוחב לא נראה שהועמד שם למחיצה אלא כך דרכו לעולם ואי אפשר בענין אחר אפילו רש"י מודה דאסור וכו' וכן הנהגתי בביתי שלא לפשטן בשבת ע"י ישראל אם לא נתפשטו עכ"פ כפול מע"ש אבל ע"י גוי יש להתיר דעכ"פ לית ביה אלא איסור דרבנן משום דלא מחזי כמוסיף אוהל וכמ"ש לעיל ומסתמא רוב עשיית מחיצה כאלו לצורך מצוה ע"כ יש להתיר ע"י אמירה לנכרי]:
במג"א סס"כ עיין שו"ת ח"ס או"ח סי' ע"ב [שם כתב לסתור דברי הנוב"י מהד"ב סימן למ"ד ע"ד הפריסאל שהמון עם נושאים אותו בשבת וחושש להם לחיוב חטאת והוא חולק על דבריו מכמה טעמים אשר למד מדברי הירושלמי ס"פ כלל גדול ע"ש היטב. ובגוף הדבר כתב דבודאי לישא פאראסאל בשבת לאו משנת חסידים הוא ושומר נפשו ירחק ממנו וכו' ובסוף התשובה כתב וז"ל וא"כ לכל הפחות מותר לפתחם ע"י גוי ואיו להרעיש העולם בשביל זה: