חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים· רבי משה סופר
סימן רנג
במג"א סק"ה משמע דבשבת. נ"ב מ"ש הדגול מרבבה דהיינו תחלת סמיכה אבל להחזיר מה ששהה מע"ש מותר ממ"ש המג"א ס"ק ז' לא משמע כן. וראייתו מהש"ס אינה מוכרחת דהא ברייתא דב' כירות מיירי מששהה ומחזיר כדתניא נוטלין ומחזירין וע"כ התם משום דמידלי ושליט ביה אוירא. וגם דברי המג"א ס"ק ז' צ"ע ועיין מלחמו' ד' שבתחל' דבריו כתב כך:
שם ס"ק ט"ו דמשום הפשטיד"א. נ"ב שאינו ממולא כעין קיגעל שלנו כמ"ש שם ס"ק ט"ז שם: