אור ברסלב

חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים· רבי משה סופר

סימן קנח

סימן קנו

במג"א ססק"ב תויו"ט רפ"ב. נ"ב שם העלה דפחות מביצה קבלת טומאתו דרבנן היא ונראה לי דמשום הכי נסתפק ברוקח ודלא כהב"י:

שם במג"א סק"ז. ועיין בב"ב. נ"ב דף פ' ובתוס' שם נ"ב מנחות:

בא"ד שקדשו נ"ב ולפענ"ד חמאה לכ"ע לא הוי משקה אפילו כשנימוחה אח"כ מיד שהקדיש מהקום שהוא חלב בטל ליה שם חלב מיניה וקרא ותפתח נאד החלב ותשקהו דמשמע מיניה דחלב הוי משקה מיירי כברייתו אבל מאחר שהופרשו זה מזה בטל ליה שם משקה מיני'. ובלא"ה נמי העליתי בתשובה כל שהוקדשה החמאה וחזר ונימוחה ע"ד לתתו לתוך אוכל הו"ל משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי כיון שתחלת עשייתן הוא לתת אותו לאוכל ודלא כט"ז לקמן ס"ס ק"ט ומג"א סק"י ושם ביארתי באריכות. ועיין מ"ו דמכשירין מ"ה דוקא מי חלב מכשיר בזרעים ולא החמאה ועיין חולין דף קי"ד ע"א:

@11שם ס"ק י' מהרי"ט ח"ב. נ"ב ח"א סי' ע"ו:

שם ס"ק י"ב בד"ה כל שטיבולו. נ"ב ובד"ה אסורי כתבו דס"ד וכו' משום דלמסקנא ס"ל דבעי כוונה כמ"ש מהאי דברכות אלא דעדיפא מיניה משני דאסחי לדעתיה ועוד דלמאן דס"ל דפחות מכביצה לא בעי נטילה א"כ לא קאי הש"ס התם אכילת מצה דסגי רק בכזי' כמ"ש הב"י בשם הרוקח דלא כמ"ש התוס':

שם ד"ה צריך וכו' וא"כ בלאו ה"נ לק"מ קושי' התוס' ד"ה אסוחי ולא צריכין לתירוץ התוס' שם והדרן לכללן דבעי כוונה וכן למ"ד דטיבולו במשקה בעי כוונה נמי לק"מ קושית התוס' וממילא סמכינן אהש"ס דברכות דף מ"ג דבעי כוונה וק"ל:

@11שם ס"ק י"ח דעכ"פ יש בו. נ"ב וכ"כ להדיא הרדב"ז ח"א סי' ט"ו:

תוכן העניינים

חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה