חשק שלמה על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי· רבי שלמה הכהן מווילנה
פרק ה
הלכה ד
בכ"מ, ומפרש רבינו דמיעוטא היינו שאינו מוסיף חומש. ונ"ב נראה שהכריח לרבינו לפרש כן מחמת קושיית התוס' שם בב"מ דלמ"ד אין בחומשו דמנ"ל מקרא למעט דאינו בר פדיון דטפי הו"ל למדרש דאינו מוסיף חומש ולכן פירש רבינו דמ"ד אין בחומשו ס"ל באמת דאין המיעוט רק דא"צ חומש אבל מ"מ בר פדיה הוא אבל הדבר תימה לי דאמאי לא הזכיר רבינו הדין דאם אין בו ש"פ לא תפיס פדיונו כלל דהא בזה ליכא פלוגתא כלל ובכולי סוגיא דב"מ ד' נ"ג מבואר דפחות מש"פ אינו בר פדיון רק לחזקיה יכול לחללו על מעות הראשונות וכל זה השמיט רבינו וגם הדבר תימה דלפי פירוש רבינו דאם אין בחומשו נפטר מן החומש לגמרי למה דיו לחללו על מעות הראשונות כמו שכתב רבינו בהלכה ה' דהלא המעשר בעצמו יכול לחללו על ש"פ ובחומש הוא פטור לגמרי למה מתירין לו לחלל גוף המעשר על מעות הראשונות והדבר צ"ע: