אור ברסלב

חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל

דף קז.

דף קו:

בד"ה באתרא דלא סגי וכו' ועוד קשיא וכו' וי"ל דפריטי וכו' ובזה מיתרצא נמי קושיא דבגט פשוט אמרי' מגביהו דינר ובכתובות קתני מגביהו כל מה שירצה דמשמע אפי' איסרין דבגט פשוט איירי באתרא דלא סגי פריטי דכספא ר"ל מעות ופונדיונים ואיסרין ולכך מגביהו דינר אבל בכתובות איירי באתרא דסגי פריטי ר"ל איסרין ולכך מגביהו מה שירצו לבד מפריטי ממש ר"ל פרוטות משום דפריטי דכספא לא עבדי אינשי וק"ל:

בד"ה אי תניא תניא וכו' כל התדיר והא דלא קאמר הכי בפ' כל המנחות באות מצה ובפ' כל שעה דיחוייא וכו' כצ"ל נ"ל ועיין לתוס' דפ' כל המנחות באות מצה דף ס"ב ע"ב ד"ה רב פפא וכו' ועיין לתוס' דפ' כל שעה דף ל"ג ד"ה ומינה מה תרומה וכו' בס' ברה"ז כתב וז"ל דע שהרמב"ם ז"ל פסק כרבנן וכך פסק לעיל דף ס"ב ע"א בענין שלמי צבור דסגי לאחר שחיטה בתנופת חזה ושוק לחוד וצ"ע דביבמות דף ע"ח ע"ב פסק דממזרים אסורים איסור עולם זכרים ונקבות ודלא כר"א ור"ל והיינו כרבנן דס"ל דון מינה ואוקי באתרא וכן פסקו כל הפוסקים וכו' וא"כ קשיא הילכתא אהילכתא ורבנן אדרבנן ובפרק שבועת העדות פסקו הפוסקי' והרמב"ם ז"ל בכללן דמושב' מפי עצמו אינו חייב אלא בכופר בב"ד ומסיק בגמ' דס"ל דון מינה ואוקי באתרא וצ"ע עכ"ל וכתב משם החכם חתנו לחלק בין ג"ש להיקש וריבוייא דבג"ש אמרי' דון מינה ואוקי באתרא אבל בהיקש או ריבויא לא אמרי' אלא דון מינה ומינה עי"ש באורך והוקשה לו מההיא דחולין דף ק"ך ע"ב דפסקינן כר' יהושע דמשקים של שאר מיני פירות של תרומ' השותה מהן פטור מחומש ומסיק דס"ל דדון מינה ואוקי באתרא דתרומת ידיך אלו הבכורים אלמא דגם בהיקש אמרי' דון מינה ואוקי באתרא ע"ש מה שנדחק ליישב ולי הקטן נ"ל דאין חילוק בין היקש לג"ש דפסקי' כמ"ד דון מינה ואוקי באתרא כמ"ש בעלי הכללים ועיין בס' יבין שמועה כלל ק"ה וק"ו וק"ז ולכך פסק הרמב"ם ז"ל בההיא דממזרים ובההיא דשבועת העדות דהוי ג"ש כמ"ד דון מינה ואוקי באתרא וכן בההיא דחולין גבי משקים של שאר מיני פירות של תרומה פסק השותה מהן פטור מחומש דס"ל דון מינה ואוקי באתרא אע"ג דהוייא היקש דתרומת ידיך אלו הבכורים דאפקיה רחמנא לביכורים בלשון תרומה דלא שני לן בין ג"ש להיקש דבכולהו קיי"ל כמ"ד דון מינה ואוקי באתרא וטעמא דפסק הרמב"ם ז"ל לעיל דף ס"ב בענין שלמי צבור דסגי לאחר שחיטה בתנופ' חזה ושוק לחוד לאו טעמא הוא דדון מינה ומינה אלא כדקאמר רבינא התם דכ"ע דון מינה ואוקי באתר' והיינו טעמא דרבנן שלמיהן ריבוייא היא ר"ל כיון דריבוייא דשלמי צבור דטעונים תנופה שחוטין כתיבא בשלמי יחיד לכך הוו דוקא בחזה ושוק דומיא דשלמי יחיד כיון דהריבוי עצמו אינו כתוב אלא בשלמי יחיד משא"כ בג"ש והיקש וה"ה והוא הטעם כאן שפסק הרמב"ם ז"ל דהמנדב שמן מביא לוג משום דקרבן ריבוייא דמתנדבים שמן כתוב במנחה לכך ילפי דומיא דמנחה דוקא לוג אבל ודאי בג"ש והיקש כ"ע ס"ל דון מינה ואוקי באתרא וסבר רבינו ז"ל דה"ה דה"מ רבינא לומר הכא דכ"ע דון מינה ואוקי באתר' והיינו טעמא דרבנן קרבן ריבוייא הוא כדקאמר לעיל אלא דסמך אדלעיל ופסק רבינו ז"ל כרבינא דהוא בתראה והא דאמר בנדה דף מ"ג ע"ב גבי נוגע בשכבת זרע דקאמר רב פפא כתנאי מניין לרבות נוגע בשכבת זרע ת"ל או איש ופליגי תנאי בעלמא א"ד דון מינה ומינה וכו' ע"ש אלמא אע"ג דריבוייא דנוגע בשכבת זרע כתיב בשרץ אפ"ה בעי רב פפא למימר דמאן דס"ל בעלמא דון מינה ואוקי באתרא ג"כ כאן יסבור כן י"ל דההיא סברת רב פפא אבל רבינא פליג עליה וס"ל דאפי' מ"ד בעלמא דון מינה ואוקי באתרא הכא מודה דדון מינה ומינה כיון דריבוייא כתיב בשרץ ולכך פסק הרמב"ם ז"ל בריש פ"ה מהל' שאר אבות הטומאות דהנוגע בשכבת זרע אינו מטמא אלא בכעדשה דדון מינה ומינה והוא כמו שכתבנו ודו"ק ועדיין צריך חיפוש ואחר זמן רב ק"ל מהא דאיתא בפ"ק דקידושין דף ט' בעי רשב"ל שטר אירוסין שכתבו שלא לשמה מהו הויות ליציאות מקשינן מה יציאה בעינן לשמה אף הוייה בעינן לשמה או דילמא הויות להדדי מקשינן מה הוייה דכסף לא בעינן לשמה אף הוייה דשטר לא בעינן לשמה בתר דבעיא הדר פשטה הוייה ליציאה מקשינן דאמר קרא ויצאה והיתה ופירש"י ז"ל שהרי עיקר שהשטר קונה באשה מכאן למדנו עכ"ל ופסק כן הרמב"ם ז"ל שם בפ"ג מהל' אישות דין ד' הרי דבהיקש אמרינן דון מינה ומינה ויש ליישב במה שיש לדקדק רשב"ל מאי סבר מעיקרא דמיבעינן ליה ומאי סבר לבסוף דהדר פשטה דאמר קרא ויצאה והיתה הרי מעיקרא נמי ידע ליה לקרא ואפ"ה קא מיבעי' ליה כיון דכתיב והיתה כל הויות בכלל והוקשו זה לזה או דילמא כיון דהוייה דשטר גבי ויצאה כתיב ליציאה מקשינן וא"כ במאי ניחא ליה דהדר פשטה לכן נ"ל דרשב"ל מעיקרא מיבעיא ליה אי ילפינן במה מצינו קידושי שטר מקידושי כסף מה התם לא בעינן לשמה ה"נ לא בעינן לשמה או דילמא ילפינן שטר דקידושין משטר דיציאה מה התם בעינן לשמה ה"נ לשמה והדר פשטה הוייה ליציאה מקשינן ולא ילפינן במ"מ אלא משטר דיציאה דאמר קרא ויצאה והיתה והוא כפרש"י ז"ל שהרי עיקר שהשטר קונה באשה מכאן למדנו ר"ל וכיון שכן לא ילפינן במ"מ אלא משטר דיציאה והשתא ניחא דלא פריך הניחא למ"ד דון מינה ומינה וכו' ודו"ק:

תוכן העניינים

חק נתן על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה