חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל
דף צב:
גמ' מעשר שמקדש וכו' פסח שהוא בעמוד וכו' עיין בת"כ פ' ויקרא פי"ז שגורס בע"א וא"ת אמאי צריך לעשות לכל א' וא' ק"ו בפני עצמו הא יכול להביא שלשתן בק"ו אחד ומה שלמים שאינן בעמוד והביא טעונין סמיכה בכור ומעשר ופסח שהן בעמוד והביא אינו דין שטעונין סמיכה וי"ל משום דתלת קרבנו כתיבי למעוטי ואי הוו כולן בחד ק"ו הוה סגי חד קרבנו למעטינהו דשקולי' הן לכך הוצרך לעשות חומרא בכל א' וא' כדי להצריך תלת מיעוטי דאי לא הוה כתיב אלא חד מיעוטא לא הוה ממעטי אלא הגרוע שבהן וק"ל:
רש"י בד"ה גירסא בעלמא וכו' ולר"ש אע"ג וכו' אבל לר' יהודה דלא בעי סמיכה בבעלים לא איצטריך כצ"ל ור"ל שאין צריך להביא בשני סמיכות שעיר ע"ז דשעיר המשלח הוא מב' סמיכות כיון דאין צריך סמיכה בבעלים והא דקאמר לר' יהודה לא בעי סמיכה בבעלים שלא בדקדוק דהא לר' יהודה נמי בעי סמיכה בבעלים ושעיר המשתלח הוי סמיכה בבעלים דאזיל לשיטתיה דס"ל דכהנים מתכפרים בשעיר המשתלח בשאר עבירות כדאיתא לעיל בגמ' ודו"ק:
בד"ה ותו לא ידעינן וכו' ואי כתב השעיר ה"א סמיכת ע"ז באהרן וכו' ק"ק היכי אפשר לומר כן דהא דגמ' ר"ש ב' סמיכות בצבור היינו בבעלים כמ"ש רש"י ז"ל לעיל ואי הוה סמיכת ע"ז באהרן לא הוה בבעלים כמ"ש התוס' ז"ל וא"כ לא הוה אלא חד סמיכה בצבור והיכי גמרי ב' סמיכות בצבור וי"ל דה"א זבחי שלמי צבור טעונים סמיכה דלא היו מימעטי מהילכתא כיון דליכ' ב' סמיכות בצבור אלא בהן אבל השתא דכתיב החי לגלויי דסמיכת ע"ז בזקנים מימעטי שלמי צבור מהילכתא ודו"ק:
תוס' בד"ה גירסא וכו' ור' יהודה הוה ממעט שלמי צבור מהפר וכו' קשה כיון דאיכא לאוקמי מיעוטא דהפר למעט שעירי ע"ז א"כ אית לן לקיים ק"ו ויהיו שלמי צבור טעונים סמיכה דכל היכא דאפשר לאוקמי מיעוטא ולקיים ק"ו מקיימינן וי"ל דר' יהודה אית ליה תרי מיעוטא הפר והחי חד למעוטי שעירי ע"ז וחד למעוטי שלמי צבור וק"ל: