חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל
דף צא.
גמ' ולר' יאשיה דאמר וכו' ליבעי קרא וכו' איכא למידק מאי קא פריך לר' יאשיה דהא לא קא ממעט עוף אלא מאומרו מן הבקר ומן הצאן דמשמ' דוקא בקר וצאן אבל עוף לא וא"כ אכתי אייתר תיבת או אפי' לר' יאשיה ואתיא לחלק וכן מוכח לקמן דתיבת או יתירה לר' יאשיה דפריך ור' יאשיה האי מן הבקר וכו' וא"כ אימא דאתיא לחלק וההיא (ד)דרשא דדריש לקמן לא בעי קרא כי היכי דלא בעי לר' יונתן דהא לית ליה קרא יתירא להכי ואין לומר דאי ר' יאשיה נפקא ליה לחלק מהאי קרא א"כ נימא כוליה קרא להכי הוא דאתא כמו לר' יונתן וא"כ מנ"ל למעט עוף מהאי קרא הא ליתא שהרי רש"י ז"ל לקמן ד"ה וליכתוב קרא לפלא נדר וכו' כתב ומנחה דאין טעונה נסכי' ממעט ממן הבקר או מן הצאן וכו' אלמא אע"ג דאיצטריך האי קרא לר' יונתן לחלק אפ"ה ממעטינן מיניה מנחה וה"ה נמי לר' יאשיה אע"ג דאיצטריך האי קרא לחלק ממעטינן נמי מיניה עוף ולא אמרי' דכוליה קרא לחלק אתי וטעמא הוא מדכתביה רחמנא בפ' נסכים ש"מ דבא ללמד נמי בענין דיני הנסכים וצ"ע:
שם הניחא לר' יאשיה וכו' סד"א וכו' אייתי נדר ונדבה תיסגי בנסכים דחד וכו' ק"ק לר' יאשיה האי סברא מנ"ל כיון דס"ל דבעי או לחלק א"כ אימא דלא אתיא או אלא דלא תימא דלא ליבעי נסכים עד דמייתי נדר ונדבה קמ"ל או דאי אייתי נדר לחודיה ליבעי נסכים ואי אייתי נדבה לחודיה ליבעי נסכים אבל אכתי אימא אי אייתי נדר ונדבה בבת א' תיסגי בנסכים דחד ומנליה לר' יאשיה דליבעי נסכים לכל א' וא' וצ"ע:
שם ור' יאשיה האי מן הבקר וכו' ה"מ בתרי מיני אבל בחד מינא ובבת א' תיסגי ליה וכו' כצ"ל וכ"ה בילקוט וכן ראיתי בס' צ"ק שהגיה כן וע"ש היכי מגיה פירש"י ז"ל לפי' גי' זו:
רש"י בד"ה ועדיין איני יודע אם טעונין נסכי יין וכו' עיין ברא"ם ז"ל פ' מצורע ד"ה שלשה עשרונים וכו' שמפרש בע"א ועיין בס' קרבן אהרן: