אור ברסלב

חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל

דף פא:

דף פא.

גמ' ת"ש האומר הרי עלי וכו' טעמא דאמר תודה אבל וכו' איכא למידק אמאי לא פריך ליה מרישא דמתני' דקתני האומר הרי עלי תודה יביא היא ולחמה מן החולין טעמא דאמר תודה אבל לא אמר תודה אלא לחמי תודה לא דהשתא ליכא לשנויי כדמשני הש"ס ה"ה אע"ג וכו' וכן ג"כ לא תיקשי קושיית התוס' וי"ל דממתני' ל"ק דאיכא למימר דה"ה אם אמר הרי עלי לחמי תודה מביא תודה ולחמה והא דקתני האומר הרי עלי תודה וכו' אתא למידק דוקא אם אמר הרי עלי תודה יביא היא ולחמה מן החולין דלחם כלל תודה אבל אם אמר הרי עלי לחמי תודה אע"ג דמתחייב להביא תודה ולחמה מ"מ אינו מתחייב להביא תודה מן החולין דתודה אינו כלל לחם אבל ק' לפ"ז לעיל כי פריך תנן תודה מן המעשר וכו' ואמאי וכו' ופי' התוס' ז"ל דק"ל הכי אמר הרי עלי לחמי תודה יביא תודה מן המעשר כמו האומר הרי עלי תודה מן המעשר ולחמה מן החולין אמאי ל"ק מרישא דמתני' דקתני הרי עלי תודה וכו' דדיוקא הוא אי אמר לחמי תודה אינו מתחייב להביא תודה מן החולין כמ"ש דהשתא ליכא לשנויי כדמשני הש"ס וצ"ע ואפשר דמתניתין לא אתא לדיוקא דה"ה איפכא נמי דאמר הרי עלי לחמי תודה כך ה"ה כמו האומר הרי עלי תודה ודיוקא דמתני' הוא דאמר תודה מן המעשר וכו' כמבואר בסיפא דמתני' ודו"ק:

שם רב נחמן וכו' אלא מחיטי מעשר שני אבל מחיטין הלקוחות ממעות מעשר שני יביא וכו' כצ"ל והנה הרמב"ם ז"ל בפי"ו מהל' מעה"ק דין י"ז העתיק המשנה כצורתה ולא הכריע כמאן ס"ל שכתב ולא יביא לחמה מחיטי מעשר שני אלא ממעות מעשר שני כמו הבהמה שהיא ממעות מעשר שני וכו' ולא ידעתי למה לא הכריע ואפשר שרמז הכרעתו במ"ש כמו הבהמה שהיא ממעות מעשר שני ר"ל כמו הבהמה לא שייכא שתהיה מחיטין הלקוחות ממעות מעשר שני אלא דוקא ממעות ה"ה לחמה נמי אינו בא אלא דוקא ממעות ודו"ק:

תוס' בד"ה תודה מן החולין וכו' לא מצי הדר ביה ואפי' תוך כדי דיבור וכו' עיין בס' ברה"ז ובס' צ"ק ועיין מ"ש בחידושי למסכת תמורה פ' כיצד מערימין דף כ"ה ע"ב:

בא"ד דבעי למיהדר ולא מצי הדר דאמירה לגבוה וכו' ותימא לפ"ז א"כ מאי פריך לקמן אמאי נדר ופתחו עמו והוצרך חזקיה לאוקמי הא מני ב"ש וכו' ור' יוחנן אוקי באומר וכו' ואמאי צריכי לכל זה דשאני הקדש דלא מצי מיהדר דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט וכן הא דפריך לקמן מהאומר הרי עלי תודה וכו' ואומר אלו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר וכו' דאוקמא כ"ע כב"ש ואמאי הא שפיר אתיא אפי' כב"ה דשאני הקדש דלא מצי מיהדר דאמירתו לגבוה וכו' וי"ל דהתוס' ז"ל אינן מפרשי' הא דפריך נדר ופתחו עמו כפי' א' דרש"י ז"ל ר"ל דחזר בו לאלתר אלא מפרשים כפי' ב' דרש"י ז"ל דנדר בטעות הוא דסבור שהיה יכול להביא תודה בלא לחם ועכשיו שאינו יכול אינו רוצה בנדר דלהאי פירושא לא שייך למימר דלא מצי מיהדר דאמירתו לגבוה וכו' דהא לא הדר ביה אלא דהנדר מעיקרו היה בטעות ודו"ק:

תוכן העניינים

חק נתן על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה