אור ברסלב

חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל

דף פ:

דף פ

גמ' תודה שנתערבה בתמורתה וכו' כתב הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהל' פסולי המוקדשין דין י"ג האומר הרי זו תודה ונתערבה בתמורתה וכו' אין לה תקנה וכו' לפיכך לא תקרב זו לעולם אלא תרעה עד שיפול בה מום עכ"ל וכתב עליו הראב"ד ז"ל וז"ל א"א מה תקנה יש בזה אלא יביא אחרת ולחמה ודמיה של זו יביא תודה בלא לחם שהיא מותר דתודה עכ"ל וכתב עליו מרן הכ"מ ז"ל ואיני מבין מה השגה הוא זו דהא בגמ' וכו' ע"ש ונ"ל דהשג' עצומה היא והוא שמשיג על רבינו ז"ל שכתב אלא תרעה עד שיפול בה מום דלכאורה ביאור דבריו דר"ל דכשיפול בה מום תפדה ויביא בדמיה קרבן אחר כמותה כמ"ש רבינו ז"ל בפ"ה מהל' ערכין דין י"א ע"ש וע"ז משיג מה תקנה יש בזה כמו שהיא אינה קריבה משום דמספקא לן בה אי תמור' היא ולא בעיא לחם אי תודה היא ובעיא לחם כמו כן מספקא לן בדמיה אי דמי תמורה הן ולא בעיא לחם אי דמי תודה הן ובעיא לחם כיון שצריך להביא בדמיה קרבן אחר כמותה ולכך כתב דהתקנה היא שיביא תודה אחרת ולחמה ותהיה היא עיקר תודה ויניח עמה דמיה של זו ויהיו מותר תודה ולכך יביא בהן תודה בלא לחם כדין מותר תודה ואין להקשו' היכי מביא תחילה בדמיה של זו מותר תודה וכי מפרישין תחילה למותרות כדפריך הש"ס לקמן י"ל דל"ק דלא פריך לקמן אלא היכא דמביא בהמה אחרת של חולין ויעשה אותה בתחילה מותר ע"ז פריך וכי מפרישין וכו' אבל דמיה של זו שבתחילה לא הפריש אותה אלא לעיקר תודה ועכשיו מפני שאין לה תקנה יכולין לעשות דמיה מותר ולא הוי מפריש בתחילה למותר אבל ק' לפ"ז א"כ ל"ל תקנה דרעייה דבלא רעייה יכולין לעשות תקנה זו דיביא תודה אחרת ולחמה ותהיה היא עיקר תודה ותודה זו דמספקא לן בה יעשה מותר תודה ולא הוי מפריש בתחיל' למותרות דכיון דבתחיל' כשהפרישה לא היה למותר תודה אלא לעיקר תודה וי"ל דהיא עצמה אין יכולין לעשות מותר לתודה זו שהפריש מחדש כיון דהיא קדמה בהפרשה היאך תעשה מותר אבל לקנות בדמיה בהמה אחרת יכולים לעשות מותר כיון שבהמ' זו באה מחדש ולא קדמה לאחרת שהפריש מחדש ודו"ק נ"ל ולעיקר השגת הראב"ד ז"ל י"ל דמ"ש רבינו ז"ל תרעה עד שיפול בה מום אין כוותו לומר ויביא בדמיה קרבן אחר כמותה כמ"ש בהל' ערכין אלא כוונתו לומר ויהיו דמיה מונחים עד שיבוא אליהו דהבהמה אינה מתקיימת עד שיבוא אליהו אבל הדמים מתקיימים ולכך תפדה ויהיו הדמים מונחים ומוצנעים עד שיבוא אליהו ודו"ק נ"ל:

שם סי' למודי"ם מר"ת על"ה שי"ש שכ"ן רא"י דדמ"ה חל"ש מות"ר תמור"ה בחו"ץ חזקי"ה הפרי"ש חטא"ת לאחרי"ות אמרו למדין וכו' כצ"ל מפני שראיתי מתקשים בביאור סי' זה ראיתי לכתוב פי' והוא שבסוגיא זאת יש שמונה קושיות ונותן הסי' עשה ב' סימנים סי' א' לסי' שמות החכמים המקשים וסי' ב' סי' הקושיות למודי"ם סי' לחכם המקשה ג' קושיות הראשונים שבסוגיא כי קשיא א' וב' הוו מלמדים לפני רבי גם קושיא ג' היא מלוי לר' ולפירש"י ז"ל למדין לפני ר' היינו לוי לכך נותן הסי' עשה משלשתן סי' למודי"ם ואפי' לפי' התוס' ז"ל דלמדין לפני ר' לאו היינו לוי מ"מ כיון דאשכחן דלוי נקרא למדין לפני חכמים לכך נכנס בסי' למודי"ם וסי' מר"ת הוא סי' לחכם המקשה קשיא ד' דהיינו ר' יצחק בר שמואל בר מרתא וסי' על"ה קשיא ה' דרב עילא חלש וכו' וסי' שי"ש היינו קשיא ו' מתקיף לה רב שישא וכו' וסי' שכ"ן נוטריקון אשי כהנא דהיינו קשיא ז' דא"ל רב אשי לרב כהנא וכו' וסי' רא"י דדמ"ה שניהם סי' א' והוא נוטריקון רא"י רבינא איקלע דדמ"ה רב דימי מדמהורי' והוא סי' לקשיא ח' עד כאן סי' לשמות החכמים מכאן ואילך סי' לשמות הקושיות חל"ש נוטריקון חולין שלמים והוא סי' לקושיא א' וב' א' אי לא ליפוק לחולין ב' והא תיהוי שלמים מות"ר סי' לג' והא תיהוי מותר דתודה תמור"ה סי' לד' והא תיהוי תמורה בחו"ץ סי' לה' אם איתא לדר' יוחנן דאמר חוץ לחומת העזרה קדוש וכו' חזקי"ה סי' לו' אם איתא לדחזקיה וכו' הפרי"ש חטא"ת סי' לז' אם איתא לדר' יוחנן דאמר הפריש חטאת וכו' לאחרי"ות סי' לח' ואידך תיהוי לאחריות וק"ל:

תוכן העניינים

חק נתן על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה