אור ברסלב

חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל

דף עד:

דף עד.

גמ' ומה כאן ליתן לא תעשה וכו' אף להלן ליתן לא תעשה וכו' כצ"ל:

שם ומאי בזו לאפוקי מדשמואל וכו' כתב הרע"ב ז"ל בפי' המשניות וז"ל בזה יפה כח המזבח לא הוה צריך למתני דהא חזינן דבזה יפה כח המזבח ומילתא דפשיטא היא אלא לאיתויי המתנדב יין למזבח בלא קרבן דלא תימא מזלפו על האישים על האש והוא נשרף וכלה ואין כח המזבח יפה בזה קמ"ל דלא אלא מנסכו כשאר נסכים ויורד לשיתין וכו' כדי שיהיה כח המזבח יפה עכ"ל וכן הרמב"ם ז"ל פי' כן בפי' המשניות משמע מדבריה' דבזה יפה כח המזבח ריבוייא הוא דמרבה המתנדב יין למזבח שגם בזה יפה כח המזבח והיפוי הוא שהולך לשיתין אבל כשהולך לאש אין זה יפוי למזבח והוא הפך מפי' רש"י ז"ל דלדידיה היפוי הוא כשהולך לאש ולא כשהולך לשיתין ובזה יפה כח מזבח מיעוטא הוא כמבואר בדבריו וק' לדבריהם דא"כ מאי פריך הש"ס לעיל והאיכא נסכים ר"ל ואמאי לא קתני מתני' ומאי פריך והא קתני לה בריבוייא דקתני בזה יפה כח מזבח וע"ק מאי קא משני לשיתין אזלי ואדרבא כיון דלשיתין אזלי הוי בזה יפה כח מזבח משא"כ אי לאש אזלי לדעת הרע"ב ז"ל וא"כ אדרבא תיקשי אמאי לא קתני לה וקשיא זו כבר נתעורר בה התי"ט ז"ל ע"ש ויש מי שרוצה ליישב דהרע"ב ז"ל הכי מפרש סוגיין והאיכא נסכים לשיתין אזלי הכל לשון קשיא היא ור"ל כיון דלשיתין אזלי א"כ הוי גם בזה יפה כח מזבח ואמאי לא קתני לה מתני' ומשני מאי בזו לאפוקי מדשמואל וכו' ור"ל דמשני דבזה יפה כח מזבח דקתני מתני' הוא לאיתויי נסכים דלשיתין אזלי וא"כ הא קתני לה ופי' זה ליתא דא"כ דבזה יפה כח מזבח דקתני מתני' הוא ריבוייא א"כ היכי קאמר הש"ס ומסייע ליה לשמואל דאמר המתנדב שמן וכו' כיון דבזה יפה כח מזבח ריבוייא היא אימא דמרבה נמי שמן דכולו למזבח כמו דמרבה נסכים אלא ש"מ דבזה יפה כח מזבח מיעוטא הוא לכן נ"ל דגם הרע"ב ז"ל בזה יודה דבזה יפה כח מזבח מיעוטא הוא דכן משמע הלשון דדוקא אלו שנזכרו במתני' ולא אחריני ואע"ג דבזה יפה כח הכהנים דסיפא ריבוייא הוא לרבות שתי הלחם הבאות בפני עצמן דשאני התם דב' הלחם הוזכרו במתני' ומשמע דבזה יפה כח הכהנים לעולם משא"כ ברישא שלא הוזכרו נסכים והא דקאמר הרע"ב ז"ל בזה יפה כח המזבח לאיתויי המתנדב וכו' אינו ר"ל מריבוייא אלא ר"ל כיון דבזה יפה כח מזבח מיעוטא הוא דדוקא אלו עולים לאישים אבל נסכים אינם לאישים א"כ ש"מ דנסכים לשיתין אזלי ולאפוקי מדשמואל ולדעת הרע"ב ז"ל בנסכים אי לשיתין אזלי בזה יש יפוי למזבח יותר מאם היו לאישים אזלי וראייתו היא מההיא סוגיא דסוכה דקתני בזמן שמנסכים יין על המזבח וכו' כמ"ש התי"ט ז"ל והיינו דקאמר הרע"ב ז"ל לאיתויי המתנד' וכו' ר"ל כיון דמיעט מתני' דאלו דוקא יפה כח מזבח ר"ל שעולים לאישים דכל מה דקתני מתני' כולם לאישים משמע אבל נסכים שלא הוזכרו במתני' אינם לאישים אלא לשיתין וא"כ הוי כאילו מתני' בתיבת בזה יפה כח מזבח כאילו קתני נסכים לשיתין אזלי כיון דמיעט דלא אזלי לאישים ממילא שמעינן דלשיתין אזלי והא דלשיתין אזלי יש בהן יפוי כח יותר ממה שהיו לאישים כדמוכח סוגיא דסוכה והא דמשני גמ' כי פריך והאיכא נסכים ומשני לשיתין אזלי אינו ר"ל ואין בזה יפה כח מזבח כפירש"י ז"ל דאדרבא יש יפוי כח יותר ויותר אלא ר"ל ההוא לשיתין אזלי ומתני' לא איירי אלא ביפוי כח דאש אבל יפוי כח דשיתין לא איירי ולכך לא קתני ודו"ק נ"ל:

רש"י בד"ה לאפוקי ממ"ד ב' הלחם וכו' מי שהתנדב ב' הלחם וכו' עיין בס' צ"ק מה שהשיג ע"ז:

בא"ד ע"א לאפוקי ממ"ד מדר"ע וכו' דסבר הכבשים אין מעכבין את הלחם אבל אין נאכלי' וטעוני' צורה קמ"ל וכו' לא אשכחן דר"ע קאמר אלא דהכבשים אין מעכבים את הלחם אבל הא דאין נאכלים וטעונים צורה לא שמעינן ליה בהדיא אלא דשם בפ' התכלת דף מ"ו ע"ב איתא ת"ר ב' הלחם הבאים בפני עצמן יונפו ותעובר צורתן וכו' וכתבו התוס' ז"ל שם דהאי ברייתא כמ"ד לחם עיקר פי' דהיינו ר"ע ופליגי שם אמוראי אי עיקר דינא לאכילה אתיין או לשריפה אתיין ע"ש וא"כ האי לישנא הוא עצמו לשון ב' שכתב רש"י ז"ל לעיל ומאי בינייהו וצ"ע:

תוכן העניינים

חק נתן על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה