חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל
דף עב:
גמ' מאי לאו לקציר' לא להקרב' וכו' והרמב"ם ז"ל בפ"ז מהל' תו"מ פסק דנקצר ביום כשר וקצירתו דוחה שבת ודבריו סתרי אהדדי כדמוכח האי סוגיא וכבר נתחבטו בזה קמאי דקמאי ובס' ברה"ז הביא משם גדול א' ליישב דהא דאמר בהאי סוגיא אי אפי ליה מאתמול איפסיל ליה בלינה היינו משום דסברא האי סוגיא דר' סבר כלי שרת מקדשין שלא מדעת אבל לדעת רב חסדא דס"ל לעיל בפ' התכלת דף מ"ח דר' סבר כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת כמ"ש התו' שם ד"ה לעולם כר' וכו' לתירוץ הב' וכן מסקנת הפוסקים א"כ אפשר ליפנהו מאתמול אדעתא דלא ליקדשיה וא"כ אמאי דחו שבת אלא ע"כ דגזירת הכתוב הוא אע"ג דאפשר לעשותו מע"ש אפ"ה דוחה שבת והשתא אתיא מתני' כפשטא ושפיר פסק רבינו ז"ל וע"ש שהאריך הרבה והנה מה שהקשה עליו הר"ב ברכת הזבח בביאור דברי התוס' ז"ל כבר כתבתי לעיל כל הצורך ע"ש מה שהקש' עליו מהא דפסק הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' תו"מ דין ח"י גבי חביתי כ"ג דאפייתן דוחה שבת מטעמא שאם תאפה מבערב תפסל בלינה והקשה עליו כיון דהרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' פסולי המוקדשין דין ך' פסק דאין כלי שרת מקדשין אלא מדעת א"כ אמאי אפיית חביתי כ"ג דוחין שבת ליפנהו מאתמול אדעתא דלא ליקדשו ע"ש נ"ל דאינה קשיא דהאי דחביתי כ"ג דוחין שבת עיקרא לאו מהאי טעמא אלא מטעמי אחריני כדאיתא פ' התכלת דף ן' ע"ב דדבי ר' ישמעאל מפיק ליה מדכתיב תעשה ואפי' בשבת ואביי מפיק מדכתיב סלת מנחה תמיד הרי היא כמנחת תמידין ואהנהו טעמי סמיך רבינו ז"ל ואע"ג דכתב רבינו ז"ל האי טעמא לאו עליה קסמיך דרבינו אינו שומר הטעמים תדע שהרי כתב נמי טעמא תופיני שתהא נאה וכו' והאי טעמא אידחי בגמרא כדאתקיף רב יוסף אימא דכביש ליה בירקא אלא ע"כ דרבינו ז"ל אינו שומר הטעמים ודו"ק ועיין למוהרח"א ז"ל בס' עץ חיים בהשמטות ועיין בס' צ"ק מה שתירץ ותירוצו דחוי כמו שיראה המעיין ואין להאריך:
הדרן עלך פרק רבי ישמעאל