חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל
דף סח:
גמ' קסברי חדש בח"ל דרבנן ואספיקא לא חיישינן יש מקשים מהכא למ"ש התוס' ז"ל שם בפ' לולב וערבה דף מ"ז בד"ה מיתב וכו' שכתבו בלולב לא רצו לתקן כלל שיטלנו מספק לפי שהוא י"ט וכו' אבל סוכה פעמים שסוכתו עריבה עליו וכו' עכ"ל אמאי הוצרכו לכל זה לימא סוכה דאורייתא מספיקא אמרי' מיתב יתבינן לולב דרבנן לספיקא לא חיישי' כדאמרי' הכא ונ"ל דלא בעו לאפלוגי בהכי כיון דלולב וסוכה שניהם הם בנושא א' ואי לא הא לא קיימא הא וכיון דתקינו גבי סוכה משום דהוא ספיקא דאורייתא היה להם לתקוני נמי גבי לולב אע"ג דלא הוי אלא ספיקא דרבנן כדאמרן דאי לא הא לא קיימא הא ולכך הוצרכו לאפלוגי בע"א ודו"ק:
שם אמר רב נחמן וכו' לדברי ר"י בן נחמיה נסכים בכורים שהקריבם קודם לעומר כשירין וכו' כתב הס' תי"ט ז"ל וז"ל אבל הרמב"ם בפ"ז מהל' תמידין העתיק המשנה כלשונה וכן עוד לו בפ"ה מהל' א"מ פסק בנסכים שאם הביא פסול ושמעינן דלא ס"ל להא דרב נחמן בר יצחק וקשיא אמאי דהא מילתא בטעמא קאמר וכו' ע"ש מה שיישב ועיין בס' ברה"ז דמשמע מדבריו דנסכים ופירות לית בהו איסור כלל ואפי' לכתחילה יכול להביא והא ליתא דלא עדיף מדגן קודם לשתי הלחם דלא יביא אע"ג דהותר מכללו וכן דייק לישנא דר"ן דקאמר שהקריבם משמע דוקא דיעבד ועוד דא"כ מאי פריך פשיטא הא קמ"ל אפי' לכתחיל' מביא ועוד דאיתא בהדיא לקמ' פ' כל קרבנות הציבור דף פ"ד ע"ב דשתי הלחם קודמין לנסכים ופירות האילן ע"ש ולעיקר קושית התי"ט ז"ל נלע"ד דהרמב"ם ז"ל ק"ל דמאי קא ק"ל לר"ט מה בין קודם לעומר לקודם שתי הלחם וכי לא ידע טעמא דממשקה ישראל דזיל קרי ביה רב הוא וליכא למימר דידע אלא דק"ל דנילף קודם שתי הלחם מקודם לעומר כמ"ש התוס' דאכתי קשה וכי לא ידע פירכת לא אם אמרת וכו' דפירכא גלויה ומפורסמת היא לכך מפרש הרמב"ם ז"ל דר"ט הכי קא ק"ל דס"ל לר"ט הא דתנן ואם הביא קודם לעומר פסול אפי' נסכים ופירות אע"ג דלית בהו איסור להדיוט ולכך קא ק"ל מה בין קודם לעומר לקודם לשתי הלחם דהשתא ליכא למימר לא אם אמרת קודם לעומר שכן לא הותר מכללו וכו' דהא נסכים ופירות לא איתסרו כלל ואפ"ה אם הביא קודם לעומר פסול ור"י בן נחמיה לא הבין קושית ר"ט על נכון והשיב לו לא אם אמרת וכו' ושתק עליו ר"ט דלא חש ליה דידע דלא ירד לעומק קושייתו ור"י בן נחמיה סבר דשתיקת ר"ט הודאה היא ולכך צהבו פניו כשהרגיש ר"ע בדבריו וידע דר"י בן נחמיה טעה ולא הבין קושית ר"ט והייתה שמחתו לבטלה שנצח לר"ט ולכך קילל אותו והא דקאמר רב נחמן לדברי ר"י בן נחמיה וכו' ר"ל לפי טעותו אבל האמת אינו כן ודו"ק נ"ל: