אור ברסלב

חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל

דף מה:

דף מה.

גמ' ת"ר והקרבתם וכו' א"כ מה ת"ל על הלחם מלמד שלא נתחייבו כבשים וכו' כצ"ל וכ"ה בת"כ וכן משמע מפירש"י ז"ל ד"ה האמור בת"כ לא קרב וכו' ור"ל שלא נתחייבו בכבשים (אלא) עד שנתחייבו בלחם דהיינו בכניסתם בארץ ואז אעפ"י שאין להם לחם מקריבים כבשים לבד אבל במדבר שלא נתחייבו בלחם לא נתחייבו בכבשים ואינם יכולים להקריב כבשים לבד וק"ל:

שם ר"ע אומר יכול וכו' איכא למידק במאי פליגי ר"ע ור"ט אם נאמר דפליגי בהכי דר"ע ס"ל דכבשים האמורים בחומש הפקודים אינן הן הכבשים האמורים בת"כ ור"ט סבר דהן הן עצמן הא ליתא דמהיכא משמע דר"ט סבר הכי הא ר"ט לא קמיירי בהא כלל ולא קאמר אלא מלמד שלא נתחייבו בכבשים וכו' ובהא אף ר"ע מודה וע"ק מ"ש התוס' ז"ל בשם ר"ת דר"ע אזיל לטעמיה דכי תבואו לאו דוקא ר"ל וקרבו במדבר הלחם והכבשים והא ר"ע קאמר ומה שאמר בת"כ לא קרב במדבר לכן נ"ל דטעו' נפל בס"ש וכן צ"ל דברי ר"ט יכול הן וכו' ותיבות ר"ע אומר נמחק וכ"ה בת"כ והוא סיום סתמא דברייתא וליכא מאן דפליג דכ"ע כבשים האמורים בחומש הפקודים אינן הן האמורים בת"כ ומהתימא ממרן הכ"מ ז"ל שכתב בריש פ"ח מהל' תמידין ומוספין דר"ט פליג בהא ודו"ק נ"ל:

שם דנין דבר שמתנה לכהן וכו' ובן ננס סבר כהתימא של התוס' אדרבה דנין דבר שממנו קרב למזבח וכו' ואע"ג דכתבו התוס' ז"ל דהאי צד מסתבר טפי מ"מ בן ננס ניחא ליה בההוא צד משום טעמא דקאמר במתני' שכן מצינו וכו' וק"ל:

שם מי כתיב קדש יהיו לה' ולכהן וכו' ובן ננס אע"ג דלא כתיב הכי מ"מ דחיק קרא ומוקי ליה הכי משום טעמא דקאמר במתני' ובס' קרבן אהרן דף רנ"א כתב דרך נכון בזה ע"ש:

תוס' בד"ה שבעת כבשים וכו' מדלא כתיב והקרבתם שבעת כבשים על הלחם כצ"ל ועיין בס' קרבן אהרן דף ר"ן:

תוכן העניינים

חק נתן על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה