חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל
דף יט.
גמ' וסבר ר"ש וכו' ק"ק אמאי לא פריך נמי דרבנן אדרבנן דהכא אמרי מקמיצה ואילך מצות כהונה ולא דרשי לפניו והתם דרשי לפניו ולאחריו ר"ל דלא אמרי רבנן מקרא נדרש לפניו ולאחריו אלא היכא דפשטיה דקרא יכול להתפרש לפניו ולאחריו כמו קרא דבאצבעו דמתיישבת אי קאי לפניו או לאחריו אבל קרא דוהביאה אל בני אהרן אינו מתיישב אלא לאחריו ולא לפניו משום דתיבות והביאה אל מונע שלא יתפרש בני אהרן קאי אויצק דבשלמא אי כתיב ונתן עליה לבונה בני אהרן הכהני' וקמץ היה יכול להתיישב לפניו אבל השתא דלא כתיב הכי מודים רבנן שאינו נדרש אלא לאחריו אבל ר"ש קשה דאפי' האי קרא דריש לפניו ואילו גבי באצבעו דמתיישב טפי לא דריש ודו"ק:
תוס' בד"ה במקרא נדרש לפניו וכו' וא"ת אמאי לא אמרי' וכו' דלא דמי לתקום והדרת וכו' ר"ל דליכא למימר הא גבי תקום והדרת איכא מ"ד דלא קיימי אתרווייהו וה"נ הכא לכך כתבו דלא דמי דהתם משום דאין הלשון נופל על הלשון דוהדר' אינה נופלת על מפני ותקום אינה נופלת על פני ולכך איכא מ"ד דלא קיימי אתרווייהו מה שאין כן הכא וק"ל ועיין להתוס' ז"ל דפ' כל הבשר דף קי"ד ע"ב ד"ה או למה לי וכו' ע"ש:
בא"ד וצ"ע במסכת תענית וכו' ולא אמרי' דקיימי אתרווייהו וכו' שם בתענית תירצו דאי הוו קיימי אתרווייהו א"כ ליערבינהו וליכתוב לצדיק ולישרי לב אורה ושמחה ומדלא ערבינהו ש"מ דלא קיימי אתרווייהו וקשה א"כ גבי תתננה ואכלה נמי איכא למיפרך הכי דליערבינהו ולכתוב לגר אשר בשעריך ולנכרי תתננה ואכלה או מכור וכן גבי נשך ומרבית ליכתוב את כספך ואכלך לא תתן לו בנשך ובמרבית וכן קשה גבי מפני שיבה למ"ד דקיימי אתרווייהו א"כ ליכתוב מפני שיבה וזקן תקום והדרת ומדלא כתיב הכי ש"מ דלא קיימי אתרווייהו ושוב ראיתי בס' יבין שמועה שכתב יישוב לזה ע"ש בכלל קמ"ח וכלל קמ"ט:
בד"ה ושאני התם וכו' דתלי טעמא וכו' כתב בס' ברה"ז וז"ל ר"ל דרב תלי טעמא בחזרה ולא בה"א דשמואל עכ"ל וליתא דגם שמואל נמי תלי טעמא בחזרה כרב ולא פליגי אלא אי ילפי' דורות משעה כדמסיק לקמן וק"ל: