אור ברסלב

חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל

דף ח.

דף ו:

גמ' דתניא מלאים וכו' כלומר שאינו קדוש וכו' בס' בהר"ז מחק מתיבת כלומר שאינו קדוש וכו' עד תיבת שלם וכתב עליו בס' צ"ק שבחנם מחק גי' זו ולי נראה דהאמת אתו משום דלגי' זו הויא האי בריית' תיובתיה דר"א דאמר גבי חביתין קדושה לחצאין והאי ברייתא קתני שאינו קדוש עד שיהא עשרון שלם דהא ר"א יליף מנחה ממנחה כדאמרן לעיל אבל אי ל"ג ניחא דהא דקתני אין מלאים אלא שלמים אינו לעיכובא אלא למצוה כדאוקי לעיל בגמ' וכן מצאתי בפ' המזבח מקדש דף פ"ח ע"א דל"ג כל זה ומ"ש בס' צ"ק דמשמע מפירש"י שם גי' זו לאו ראיה היא דהתם מפרש רש"י אליבא דמ"ד אינה קדושה לחצאין ודו"ק:

תוס' בד"ה מ"מ וכו' טעמא דמתוך הס"ד. ואח"כ ד"ה ראשון ראשון קדוש ורב לית ליה דר' יוסי כצ"ל נ"ל ור"ל דרב דסבר דאפי' דעתו להוסיף אינו קדוש לא סבר לה כר' יוסי אלא ס"ל כת"ק דלא מחלק בין דעתו להוסיף לאין דעתו להוסיף וק"ל ובס' צ"ק הגיה ור' יוחנן לית ליה דר' יוסי ופי' דאע"ג דר' יוחנן ס"ל כר"י דדעתו להוסיף שאני מ"מ בהא דראשון ראשון קדוש לא ס"ל כר"י אלא דוקא אם הפריש חצי עשרון אז מהני דעתו להוסיף ע"כ וליתא דהא דנקט ר' יוחנן חצי עשרון לאו דוקא אלא ה"ה אפי' פחות אית ליה ראשון ראשון קדוש וכן איתא בהדיא בפרק המזבח מקדש דף פ"ח ע"א אמר ר' יוחנן ל"ש וכו' אבל דעתו להוסיף ראשון ראשון קדוש הרי דקאמר בהדיא כדתני ר' יוסי ודו"ק:

בד"ה ולר' חנינא עשרון וכו' וצ"ל השתא לר' חנינא וכו' ר"ל בשלמא לר' יוחנן אין אנו צריכין לומר שמתחילה היו מקדשין המנחה בביסא עם השמן משום דאיכא למימר דר' יוחנן ס"ל כרב דמנחה קדושה בלא שמן ובלא לבונה וא"כ מתחילה נתקדשה בעשרון ולכך נמשח חצי עשרון משום דהיה גנאי בדבר להוציא מכלי קדש דהיינו העשרון לכלי חול ולעולם לא היתה ביסא כלל משמשת בין העשרון לחצי עשרון אלא אחר שמחלקין בחצי עשרון היו בוללין אותו אח"כ בביסא אבל לר' חנינא דס"ל דעשרון אינו מקדש דאין מנחה קדושה וכו' א"כ צריכין לומר שהיו מקדשין תחיל' בביסא עם השמן וא"כ היאך היו מחלקים בחצי עשרון והא אינו מיכיל חצי עשרון סולת עם לוג ומחצה שמן לכך כתבו דצריך לומר שלא היו מערבין אלא זה עומד לצד אחד וזה עומד לצד אחד ואח"כ כתבו ולכ"ע נמי צ"ל כן וכו' ותיבת לכ"ע אינה מתיישבת לי דהא אין אנו צריכין לומר שלא היו מערבין אלא לר' חנינא דסבר שהיו מקדשין אותה בביסא אבל לר' יוחנן וכן לרב אין אנו צריכין לזה משום דלדידהו לא היתה ביסא משמשת כלל בין העשרון לחצי עשרון כמ"ש לכן נ"ל דט"ס וצ"ל כן ובלאו הכי נמי צ"ל כן וכו' ור"ל בלאו האי טעמא שכתבו דאין חצי העשרון מיכיל הסלת עם השמן צ"ל שלא היו מערבין משום דלקמן מוכח שהיו מחלקין הסלת לבדו בחצי עשרון והשמן במדה המחזקת לוג ומחצה וק"ל:

בא"ד אבל אין לתרץ וכו' כתב בס' צ"ק וז"ל דבריהם אינן מובנים לי דהא ע"כ ר"ח ס"ל דמדת יבש נתקדשו מדקאמ' לא זו קדושה בלא זו משמע דשלשתן יחד הכלי מקדשן וכו' ע"ש וליתא דאפשר גם ר"ח ס"ל דמידת יבש לא נתקדשה כר"מ והא דקאמר לא זו קדושה וכו' דמשמע דשלשתן יחד הכלי מקדשן היינו הביסא דשם בוללין המנחה דזו לכ"ע נתקדשה דאינה נק' מדת יבש אלא עשרון וחצי עשרון ובאילו הוא דאיכא למ"ד לא נתקדשו אבל הביסא לכ"ע נתקדשה דאם לא נתקדשה באיזה כלי היו מקדשים המנחה ודו"ק:

בא"ד ואפי' עשרון גדוש וכו' דהא דאמר לעיל וכו' כצ"ל ור"ל לא מיבעיא דסבר ר"מ דמידת יבש נתקדשו אלא דאיפשר דגם הגודש נמי ס"ל דמקדש ואע"ג דר"מ קאמר דבירוציהן חול היינו מה שנופל שאין הגודש מחזיקו אבל מה שהגודש מחזיק איפשר דס"ל דמקדש וק"ל:

בא"ד ההוא גודש לא צריך וכו' ר"ל דגודש דשלחן גודש שאינו צריך גם ביסא גדושה דלעיל כיון שכבר היתה גדושה כדרכה כדרך כל המדות הגדושות מה שמוסיף להגדיש עוד בדוחק הוי גודש דלא צריך דלא הוי מדתו אבל גודש דהוי מדתו של כלי כדרך כל הגודשים אין הכי נמי דמקדש וק"ל ועיין בס' ברכת הזבח ובס' צאן קדשים:

תוכן העניינים

חק נתן על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה