חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל
דף ג.
גמ' פסח ששחטו לשם אשם וכו' הקשה בס' צ"ק וז"ל יש לדקדק מחטאת ה"ל למיפרך חטאת ששחטה לשם אשם לירצי דאיכא תרתי שינויי דחטאת נקבה ובת שנתה עכ"ל ול"ק דעדיפא מינה פריך לקמן עגל ופר וכו' ומשני לה וק"ל:
תוס' בד"ה חטאת העוף וכו' ממליקת חטאת וכו' כתב בס' צ"ק וז"ל אבל דבריהם אינם מובנים לי כיון דכבר היה משני דמליקה בכל מקום כשירה משום הכי לא מקשי תו ממליקה נ"ל עכ"ל ולא דק דהא דאמרן מליקה בכ"מ כשירה לחטאת דוקא אבל עולה שמלקה למטה פסולה ודו"ק ותשכח:
בד"ה אלמא קביעותא וכו' כלום הוא תימא דבפ"ב וכו' וא"נ כגון דאיכא חדא וכו' כצ"ל עיין בס' ברכת הזבח וס' צאן קדשים:
בד"ה לא שנא וכו' ועי"ל דניחא בלאו הכי למ"ד וכו' חסרון הניכר יש כאן ונ"ל שכצ"ל ועי"ל דחריבה לשם בלולה ניחא בלאו הכי בין למ"ד וכו' לקמן אבל בלולה לשם חריבה צ"ע ור"ל דחריבה לשם בלולה ניחא דלא אמרי מיעבר הוא דעבר ועביד לה חריבה דלמ"ד מנחה קדושה בלא שמן א"כ כיון דקדושה היא לא קעבר ולמ"ד אין מנחה קדושה בלא שמן כי קמיץ לשם בלולה הוי כאילו קמיץ לשם חולין ולא אמרינן מיעבר עבר כמ"ש התוס' לקמן ד"ה (א"מ) [אמר] לשם אשם גזילות וכו' אבל בלולה לשם חריבה לא מתיישב דחריב' שנתן בה שמן פסלה ואמרי חריבה היא ומיעבר הוא דעבר ועביד לה בלולה ודו"ק וכן פי' בס' צ"ק ע"ש אבל מ"ש דלמ"ד מנחה קדושה בלא שמן מתיישב נמי בלולה לשם חריבה לא נהירא: