אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף קיד.

דף קיג:

גמרא ואי תנא תורין משום דלא חזי ואידחי וכו' וה"ה דהמ"ל ואי תנא תורין משום דלא מאיסי אבל בעלי מומין דמאיסי אימא לא דמודה להו ר"ש לרבנן וכן ה"ה דהמ"ל בצריכותא קמא דאי תנא בעלי מומין משום דאיחזו ואידחו אבל תורין דלא חזו ואידחו אימא לא דמודו ליה רבנן לר"ש ודוק:

תוס' בד"ה אתנן ומחיר וכו' לכל נדר פרט לנדור כצ"ל:

ד"ה קסבר ולדות קדשים בהווייתן הן קדושים משום אתנן ומחיר נקט לה דאי במעי אמן הן קדושים לא חייל עלייהו ומחייב בחוץ אבל משום יוצא דופן וכלאים לא איצטריך דבכל ענין ניחא וא"ת אי קסבר בהווייתן הן קדושים למה לי קרא וכו' כצ"ל כ"מ בגש"ק:

בא"ד ומפרש בגמרא משום דסבר בהווייתן הן קדושים דאי ס"ד במעי אמן הן קדושים הא תפסיתנהו קדושה דאימיה אלמא דלמ"ד בהווייתן הן קדושים אין קדושה וכו' כצ"ל כ"מ בגש"ק:

בא"ד וי"ל וכו' היינו קדושת הגוף לפדות ע"י מום וליאסר בגיזה וכו' כצ"ל נ"ל:

בא"ד דלא ממעטי מפתח אהל מועד בקדשי בדק הבית כצ"ל ור"ל משום דקדשי בדק הבית אין קדושתן עומדת למזבח ולכך ממעטי מפתח אהל מועד אבל קדושת דמים של אלו עומדת למזבח ולכך לא ממעטי מפתח אהל מועד וק"ל:

בא"ד וקשה למ"ד בהווייתן נמי נימא מיגו וכו' כצ"ל דקשיא זו קיימא היא וקושייתם היא לרשב"ג דאמר ילדה טומטום או אנדרוגינוס אין קדושה חלה עליהן משום דסבר בהווייתן הן קדושים ואין קדושה חלה בדבר שאין ראוי ליקרב ואמרינן דקדושת הגוף הוא דלא חלה אבל קדושת דמים חלה וקא מקשו אף דבהווייתן הן קדושים מ"מ כיון דחלה עליהן קדושת דמים נימא מיגו דנחתא להן קדושת דמים נחתא להן קדושת הגוף ואמאי קאמר רשב"ג דאין קדושה חלה עליהן אבל אין לפרש דקושייתם נמי אהכא דקאמר אתנן ומחיר בולדי קדשים דבהווייתן הן קדושים דנימא מיגו וכו' ואם כן איך חל עליהם אתנן ומחר דהא ל"ק דהא דאמרינן דחל עליהן קדושת דמים היינו לאחר לידה דבהווייתן הן קדושים וא"כ אפילו אמרינן מיגו וכו' היינו לאחר לידה ושפיר חל עליהן אתנן ומחיר במעי אמן ואי לא הוה כתיב להקריב הוה ס"ד לחיובי משום דהוו חזו אגב אמן והשתא נמי קדישי קמ"ל להקריב דפטור אבל אי השתא הוו חולין לא הוה צריך להקריב והוה פטרינן להו מואל פתח דחזו אגב אמן לחוד לא סגי כיון דהשתא מיהא חולין הן ודוק:

בא"ד ונראה לפרש וכו' או לאחר שנולדו וכו' ע' לחידושי (דעיל) [חק נתן: לעיל] פרק המזבח מקדש דף פ"ד ע"ב שכתבתי שם באורך:

ד"ה משום דפסולא דגופייהו וכו' והא דמשמע הכא איפכא וכו' נראה שהתוספות לא היתה גירסתם כמו גי' שלפנינו דגרסינן אבל אותו ואת בנו וכו' אימא מודו ליה רבנן לר"ש דאי הוו גרסי הכי לא הוי הכא איפכא מכל דוכתא אלא הוו גרסי אימא מודה להו ר"ש לרבנן והיא גי' הרע"ב ז"ל ע"ש:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה